מקום ראשון - הטכניון

הטכניון עולה השנה מקום אחד והגיע למקום הראשון. זו הדוגמה הבולטת למגמה שבלטה לכל רוחב הסקר של שיפור במצבם של המוסודת המלמדים הנדסה- הסטודנטים בטכניון, שגם בעבר לא היו צריכים לחשוש יותר מדי מאבטלה, מבוקשים השנה יותר מתמיד עקב הגאות בביקוש לגאוני מחשבים. כך לדוגמה חלק ניכר מהעליה בדירוג היוקרה נובעת משיפור בתחושת היוקרה והגאווה אצל הסטודנטים בפקולטות לחשמל, מחשבים ומערכות מידע.תחומים בהם נרשמה ירידה הם חיי החברה והשירות לסטודנטים.

מקום שני – האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית ירדה מהמקום הראשון למקום השני. עיקר השינוי נובע מכך שבעוד שמקצועות ההנדסה והמדעים נהנו מעליה ביוקרתם ומעמדם, רוב תלמידי האוניברסיטה לומדים את מדעי החברה והרוחבמדד איכות הלימודים העברית עלתה למקום הראשון, תוצאה של מאמץ ארגוני מתמשך לשיפור איכות ההוראה והשירות, ובהתאם גם השרות לסטודנט השתפר השנה (מהמקום ה-17למקום ה-13) הציון למדד היוקרה נותר ללא שינוי.

מקום שלישי – אוניברסיטת בן גוריון

אוניברסיטת בן גוריון נשארה במקום השלישי ללא שינוי משנה שעברה. גם השנה האוניברסיטה מצטיינת בדירוג חיי החברה שלה ש-48% מהסטודנטים ציינו כסיבה העיקרית לבחירתם במוסד. יוקרת המוסד השתפרה מעט (אולי בגלל החשיפה של הישגי המוסד עקב הקריירה הפוליטית של הנשיא), אולם השרות לסטודנט ירד מספר מקומות. שאר המשתנים נותרו ללא שינוי.

מקום רביעי – המרכז הבינתחומי

המרכז הבינתחומי עלה מקום אחד בדירוג השנה, ולא סתם מקום אחד, אלא עקף את אוניברסיטת תל אביב. אף שחלק גדול מהשינוי נובע מהירידה בתל אביב , הרי שהבינתחומי בהחלט הרוויח ביושר את השיפור במיקום שלו. ההוכחה לכך היא שבבדיקה איזה מרכיבים תרמו לשיפור בדירוג הבינתחומי, מתברר שהשיפור העיקרי הגיע בתחום איכות הלימודים, ולאחר מכן בתחום חיי החברה. בשני המקרים אנו סבורים כי הסיבות לכך הן המאמץ של המוסד לגייס מרצים טובים בכל מחיר (וואם לשפוט לפי שמועות לא מבוססות- באמת כל מחיר) והעליה המתמשכת בדרישות הקבלה של המוסד- קל יותר ללמד תלמידים טובים. בתחום חיי החברה ניכר שיפור הנובע ממאמץ של המוסד ליצור מסורת של פעילות חוץ-אקדמית לפי התבנית של מוסדות אמריקאיים- כך יש מועדון יזמות עסקית, מועדון דיבייט ומסגרות אחרות לטודנטים להתגבש. בתחום השרות דווקא נצפתה ירידה מסויימת. גם הלקוח הסמוי שלנו וגם הסטודנטים של המוסד פחות התרשמו השנה, וייתכן שכחלק מהמאמצים שהמוסד עושה כדי להיראות 'אוניברסיטאי' דווקא הצד המרענן של סיוע לסטודנטים נופל.

לבסוף, התחומים בהם לא היה שינוי- היוקרה והתנאים. בתחום היוקרה הבינתחומי לא שיפר את הדירוג שלו מכיוון שהוא הגיע ל'תקרת הזכוכית' של המכללות. זו המכללה היוקרתית ביותר, אבל כדי לעקוף את האוניברסיטאות יהיה עליה להתמודד עם כמה מכשולים כבדים במיוחד- מערכת המחקר שלה מצומצמת בהרבה, היא עדיין לא הצליחה לייצר בעצמה בוגרים או חוקרים בעלי שם, וסף הקבלה שלה עדיין נמוך אפילו בהשוואה למכללה מבוקשת כמו תל אביב יפו. בתחום התנאים לא חלו השנה שינויים משמעותיים- לאחר שאשתקד נפתחה ספריה מהיפות שראינו וכן בניין אריסון המפואר (גובל במפואר מדי, היינו אומרים), לא נפתחו השנה בניינים חדשים.

מקום חמישי – אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב ירדה מקום אחד בדירוג, וניתן לייחס את רוב הירידה למשבר התקציבי אותו עוברת האוניברסיטה, שהביא לפגיעה הן ביוקרת המוסד והן בתנאים לסטודנטים. בצד החיובי נרשמה יציבות בדירוג הלימודים (מקום 8- שילוב של מקום 15 באיכות ההוראה עם מקום חמישי באיכות הלמידה) ובחיי החברה (מקום 7).בדירוג השרות, שאף פעם לא היה נקודה חזקה במוסד נרשמה ירידה מזערית. לעומת זאת בדירוג היוקרה איבדה האוניברסיטה את המקום הראשון - בעיקר מסיבות תקציביות שהביאו לפרישה של פרופסורים רבים ואובדן תחושת הגאווה והיוקרה אצל הסטודנטים (למשל בשל מעבר המוני לתארים שניים לא-מחקריים). גם בדירוג התנאים נרשמה ירידה, וגם כאן דומה שהסיבה היא קיצוצים תקציביים.

העליה הגדולה - +10 מקומות – מכללת אורט בראודה

מכללת אורט בראודה היא העליה הגדולה של השנה: מהמקום ה-20 למקום העשירי- 10 מקומות בהשוואה לשנה שעברה. את הסיבה לכך אפשר לתמצת לשלוש אותיות: Bsc התואר האוניברסיטאי שהחל מהשנה מעניקות כל מחלקות המכללה (והיא הראשונה להשלים מעבר זה ולהפסיק לחלק תואר מכללתי Btech). התוצאה היא שיפור מסויים ביוקרת המכללה, ושיפור עצום בשביעות הרצון של הסטודנטים . בשנת 2005 אלו היו הסטודנטים הכי לא מרוצים בארץ – 17% מהם התחרטו במידה רבה על בחירתם בבראודה, במידה רבה כי כשנרשמו קיוו לקבל את התואר היוקרתי יותר שבושש להגיע.

הירידה הגדולה - -8 מקומות – אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה היא היורדת הגדולה: כבר בשנה שעברה היא היתה במקום ה-8, אחרונה ממבין האוניברסיטאות, אבל השנה היא ירדה 8 מקומות נוספים למקום ה-16. בעוד שדירוג השירות השתפר מעט (מהמקום ה27 ל-26, ודירוג הלימודים נשאר יציב, נמצאה ירידה משמעותית בשביעות הרצון מהתנאים בקמפוס (בעיקר בחוגים שממשיכים ללמוד בבניינים הישנים), וכן בחיי החברה באוניברסיטה. במדד היוקרה נרשמה יציבות בדירוג (מקום 6), אבל אם אשתקד הפער מהמקום השביעי (כלומר מהמכללה היוקרתית ביותר) היה גדול מאד, הרי שהשנה הפער הצטמצם מאד.

הערות

* - במוסדות אלו נסקרו רק הקמפוסים הראשיים: באוניברסיטה העברית לא נסקרה הפקולטה לחקלאות ברחובות, במכללה למנהל לא נסקר החוג לתקשורת בתל אביב, ברופין לא נסקר החוג למדעי הים במכמורת, ובמכללת סמי שמעון לא נסקר הקמפוס באשדוד.

** - האוניברסיטה הפתוחה מקיימת 32 מרכזי לימוד ברחבי הארץ.  מתוכם סקרנו חמישה- הקמפוס הראשי ברעננה, מכללת רמת גן, הכפר הירוק, בית בירם (חיפה), וכרמיאל.  חשוב לציין כי האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד חריג וכדי להבין את הדירוג המספרי חשוב לעיין בסקירה המלאה על המוסד.

*** - שלוחת אוניברסיטת דרבי עברה במהלך תקופת הסקר לקמפוס חדש באור יהודה, הבא במקום שני הקמפוסים הישנים ברמת אפעל ובראשל"צ.  בגלל המעבר והשינויים העדפנו להימנע מלסקור את הקמפוסים שננטשו וכן את הקמפוס שזה עתה נפתח, ולכן דירוג התנאים במוסד (שמשקלו 12.5%) מבוסס אך ורק על קמפוס חיפה. למי ששוקל את המוסד מומלץ לבקר בעצמו בקמפוס החדש.

 
מוסדות בהם סקרנו את כל הקמפוסים: בטכניון היינו בקמפוס הראשי בנווה שאנן ובפקולטה לרפואה הצמודה לביה"ח רמב"ם.  במכללת תל אביב יפו היינו בשלושת הקמפוסים ביפו, ברח' מלצ'ט וברח' אנטוקולסקי. בקריה האקדמית היינו בקמפוסים בקרית אונו ובאור יהודה, ובמכללת יהודה ושומרון סקרנו את הקמפוס העליון והתחתון.