במאמר הקודם (מה עושים הבוגרים) ראינו את מהלך הקריירה בחשבונאות: הסטאז', בחירת המשרד או עבודה בחברה, והאפשרות לפתוח משרד עצמאי.

לאלו שרוצים להתקדם מבחינה אקדמית, לעומת זאת, אין לנו בשורות מרגשות: בישראל אין תארים מתקדמים בחשבונאות, ורוב רואי החשבון עושים את התואר השני שלהם במינהל עסקים . תואר זה אינו תורם רבות למקצועיות של רואה החשבון בעבודתו, אך יכול לאפשר התקדמות למשרות ניהוליות במקום העבודה. מגמה חדשה ומעניינת בקרב רואי חשבון היא תואר שני במשפטים, דווקא. תוכנית זו, כך הסבירו לנו, כוללת את האספקטים המשפטיים הרלוונטיים לראיית חשבון, אך אינה מאפשרת הסמכה כעורך דין. באופן הולם לרואי חשבון, הם גם הצליחו להשיג מהמדינה הכרה בתואר זה כהוצאה מוכרת בעבורם – דבר שאינו קיים בשום תואר אחר ולא בעבור אף בעל מקצוע אחר.

כיוון אקדמי אחר אליו פונים רואי חשבון הוא תואר ראשון נוסף.  בתחום זה הם בעיקר ילמדו תחום שאחרים לומדים ביחד עם התואר בחשבונאות, כגון כלכלה, מחשבים ומשפטים.  תואר ראשון במשפטים הוא שימושי במיוחד כי חברות רבות זקוקות הן לרואה חשבון והן לעורך דין, ואדם היכול לספק את שני השירותים הוא בעל יתרון רב.

מועצת רואי החשבון מסייעת לחבריה בתחום ואירגנה תוכנית מיוחדת לרואי חשבון המשלימים תואר LLB.  בעבר פעלה התוכנית במכללת שערי משפט, וכיום היא מתקיימת בקריה האקדמית. לרוב, רואי חשבון אלה יוותרו על הסטאז' במשפטים ועל הזכות להיות עורך דין, או יעשו הסכם עם משרד עורכי דין שיקבל אותם בתנאים טובים בהרבה מסטאז'ר רגיל, תוך ניצול כישוריהם והסמכתם.

במאמר הבא (מי הסטודנטים) נסתכל קצת על האנשים שאיתם תבלו את 4 השנים הבאות, ונבין מה הביא אותם להירשם לתואר.