במאמר הקודם (מה לומדים) ראינו שלימודי חשבונאות נמשכים 3 שנים ומתקיימים במתכונת דו חוגית. לאחר מכן ישנה שנת השלמות שבסיומה בחינות מועצה
מבחינה אקדמית כאן הסתיימו הלימודים שלכם, אולם בפועל כמעט כל בוגרי התואר בחשבונאות ימשיכו בהתמחות (סטאז') ועל כך כמו בלימודי משפטים , גם בחוג לחשבונאות תיאלצו לעבור בחינות הסמכה והתמחות בטרם תוכלו להציג את עצמכם כרואי חשבון. ההבדל הוא, שבחוג למשפטים קודם עושים את הסטאז' ואחריו את בחינות הלשכה, ובחוג לחשבונאות הסדר הפוך: קודם כל בחינות המועצה (הבחינות נערכות בשני מועדים – בסתיו ובאביב), ואחר כך התמחות. הבדל נוסף: הסטאז' כאן נמשך שנתיים ולא שנה, אם כי היחס לסטאז'רים בחשבונאות הוא משעבד פחות מאשר במשפטים, לדוגמה לא מצופה ממתמחים בחשבונאות להכין קפה, והמשכורות טובות בהרבה.
הבחינות למועצת רואי החשבון, אמרו לנו אלה שעמדו בהצלחה בשתיהן, קשות בהרבה מהבחינות ללשכת עורכי הדין, ושיעור העוברים בכל מועד נמוך יחסית. נוסף על הבחינות, על רואה החשבון המתחיל לעבוד כמתמחה במשך שנתיים. כיום יש בשוק ארבעה משרדי ראיית חשבון גדולים בפריסה ארצית, שכל אחד מהם מעסיק מאות רואי חשבון, ומספר רב של משרדים קטנים יותר. העבודה במשרד גדול שונה מאוד מהעבודה במשרד קטן: במשרד גדול, ייחשף המתמחה לתיקים של חברות ענק ולסוגיות מורכבות של חשבונאות ושל מסוי, אך הוא לא יזכה לעבוד על תיק מתחילתו ועד סופו, ולא ייחשף לעבודה השוטפת של רואה חשבון עצמאי – שלא כמו המתמחה במשרד קטן. לכן, סטודנטים שרואים את עצמם כרואי חשבון עצמאיים לעתיד, מעדיפים להתמחות במשרדים הקטנים, וסטודנטים שרואים את עתידם כחשבים או כשכירים (וכנראה זהו המצב בעבור מרבית הסטודנטים) מעדיפים את המשרדים הגדולים. התחרות על משרות מתמחה במשרדים הגדולים קשה מאוד, ועל פי רוב מתקבלים לשם רק סטודנטים מצטיינים. עד לשנים האחרונות הצליחו כל הסטודנטים למצוא לעצמם משרד כלשהו להתמחות בו; עם זאת, בשל המיתון של השנים האחרונות משימה זו הפכה קשה יותר, ולאחרונה היו גם מקרים של סטודנטים שלא הצליחו למצוא משרות מתמחה.
מתמחה במשרד רואי חשבון עובד שעות ארוכות למדי, אם כי לא ארוכות כמו מתמחה במשרד עורכי דין – תשע או עשר שעות ביום הן בהחלט ממוצע טוב. התקופה שלפני תום השנה האזרחית, שבה מגישים את הדוחות הכספיים השנתיים, נחשבת לתקופה קשה במיוחד, ועלולה לדרוש שעות עבודה ארוכות יותר. השכר בשלב זה אינו מרקיע שחקים – כארבעת אלפים עד חמשת אלפים ₪ ברוטו בחודש.
לאחר סיום ההתמחות, משכורתו של רואה החשבון המתחיל עולה מעט – בפרט של רואי החשבון במשרדים הגדולים והנחשבים יותר. כיום, המשכורת הממוצעת לרואה חשבון מתחיל עומדת על כ-7500 ש"ח נטו לחודש. רואי חשבון מתחילים רבים נשארים לעבוד במשרד שבו התמחו, אחרים עוברים למשרדים אחרים. רואי חשבון יכולים למצוא עבודה גם בבנקים, בחברות ביטוח, או כחשבים, כאנליסטים וכמבקרים פנימיים בחברות עסקיות שונות. בשנים שלאחר מכן המשכורת תעלה משנה לשנה ורואי חשבון מנוסים יכולים להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש - כולל בפריפריה. בדרך כלל, זה אינו מקצוע שאפשר לעשות בו מיליונים; אך בהחלט ניתן לצפות להכנסה קבועה ומכובדת.
אלו שרוצים לעשות מיליונים, ומוכנים לסיכונים הכרוכים בכך, ינסו לפתוח משרד משל עצמם. אמנם זהו מהלך עם סיכון, שכן מדובר בויתור על הכנסה קבועה, על סגנון חיים רגוע ובטוח, ועל הצורך לצוד לקוחות ולנהל עובדים. ועדיין, זהו מהלך עם פחות סיכון מאשר פתיחת עסקים קטנים אחרים - שכן מצד אחד לרואה החשבון יש את רוב הידע העסקי שיזם טרי אחר זקוק לו, ומצד שני הוצאות ההקמה של משרד רו"ח הן מזעריות שכן (אין צורך ברכישת מלאי יקר או מכונות משוכללות.
במאמר הבא (לימודי המשך) נבחן את האפשרויות ללימודים מתקדמים בחשבונאות ונראה אילו תארים שניים והשתלמויות נהוגים בתחום
