תוכנית הנדסת החשמל בבר אילן "חוגגת" את שנתה הרביעית בסך הכול. בסוף השנה הנוכחית (תשס"ה) ייצאו משערי המוסד הבוגרים הראשונים של המסלול, יעשו את צעדיהם הראשונים בשוק התעסוקה, והם מודאגים: "כשישאלו אותנו 'איפה למדתם' ונענה 'בבר אילן', בטח נקבל תגובה כמו 'לא ידעתי שלומדים שם הנדסה'". בינתיים, ההתחלה מלווה בחבלי לידה לא קלים, בעיקר בכל הנוגע לתנאי הלימוד האקדמיים. עם זאת, ולמרות גילו הצעיר, מדובר במסלול אוניברסיטאי נחשב, והסטודנטים מתמודדים עם חומר לימודים לא פשוט. התוכנית הגיעה למקום הרביעי במדד היוקרה הכולל, עם ציון 66.7 מתוך 100 - אמנם זה הציון הנמוך בין האוניברסיטאות, אך גבוה יותר מכל המכללות. הבשורות הרעות: בינתיים הדאגות גוברות על היוקרה, ולא מעט מהסטודנטים שסקרנו הסכימו במידה רבה עם האמירה "אני מתחרט שבחרתי ללמוד כאן", בשונה מכל האוניברסיטאות.

אקדמי: כל כך חדש וכבר Bsc?
הלימודים במסלול נמשכים ארבע שנים ובסופם מקבלים הסטודנטים תואר BSc, הנחשב יוקרתי יותר מאשר התואר המקביל BTech. תוכנית הלימודים כוללת קורסים איכותיים, הנכללים באוניברסיטאות אחרות כחלק מהלימודים לתואר שני. בשנתיים הראשונות הסטודנטים שומעים בעיקר הרצאות במתמטיקה ובפיזיקה מאקדמאים ותיקים, ובהמשך ניתן להתמקד בארבע תת-מגמות: תקשורת, עיבוד אותות, אלקטרואופטיקה ומיקרואלקטרוניקה. הסטודנטים סיפרו, שהמרצים המלמדים את הקורסים הכלליים בשנים הראשונות מגיעים מוכנים לשיעור, ושמערך השיעור מובנה ומסודר על פי נושאים. לעומת זאת, בשנתיים האחרונות, כאשר הקורסים ממוקדים יותר, רוב המרצים מגיעים מהתעשייה, ולכן הם מיומנים פחות בעמידה מול כיתה ובבניית מערכי שיעור. המתרגלים, שמגיעים מאוניברסיטת תל אביב, מקצועיים מאוד, תמיד מתואמים עם המרצים וזמינים לכל שאלה: "יש לי הפלאפון והאימייל של כל אחד מהמתרגלים". על נגישות המרצים קיבלנו הערכה נמוכה בהרבה, שבלטה במיוחד בגלל גודלו האינטימי של החוג, בסקר שלנו זכה המסלול לציון השני מהסוף במדד הנגישות הבלתי פורמלית - ציון 3.53 מתוך 5.

רוב הקורסים מעניינים ומוסיפים ידע, אך לדברי הסטודנטים יש גם קורסים "מיותרים, כיוון שהם ברמה נמוכה מדי". באופן כללי, הלימודים מאתגרים, ודורשים חשיבה עצמאית, הבאה לידי ביטוי בפרוייקטים מיוחדים, ויצירתיות, הבאה לידי ביטוי בעיקר בשעות המעבדה. בסקר שלנו, הסטודנטים העניקו למסלול ציון 3.6 (מתוך 5) בעידוד לחשיבה עצמאית - אחד הציונים הנמוכים מבין המסלולים. הקורסים בהנדסה נחשבים לקורסים הקשים יותר, שלא מומלץ להחמיץ בהם אפילו שיעור אחד. יש קורסים אחרים, בעיקר במתמטיקה, שלגביהם "השלמת שעות שינה עדיפה על בהייה בלוח". מדובר במחלקה המונה עשרות תלמידים בלבד, ומיעוט המשתתפים בכל קורס אינו מאפשר היעדרות ממושכת, כי "המרצים שואלים איפה זה ואיפה זה, למה הוא לא בא".

תנאים ושירות: מי מכיר את המזכירות של הנדסת חשמל?
המינהלה והתנאים הם בלי ספק הצד החלש של המסלול - זכו למקום אחרון בדירוג התנאים הכולל, ובמקום לפני אחרון בדירוג השירות. נראה שגילו הצעיר של המסלול גורם לכך שהוא נדחק לשוליים בעיני המוסד שאליו הוא שייך. מזכירות החוג ממוקמת בבניין השייך למרכז טיפולי למשפחה. סטודנטים ואנשי מינהלה ששאלנו, לא ידעו היכן נמצאת המזכירות, ורבים מהם אף שאלו בתמיהה: "יש כאן לימודי הנדסה?". שירותי המזכירות, המשותפים למגמה להנדסת מחשבים, מוגדרים כ"משתדלים מאוד" והמשמעות היא שהכוונות טובות, אבל הביצוע אינו יוצא דופן (ציון 3.3 מתוך 5, דומה למוסדות האחרים). הסטודנטים שעומדים לסיים את לימודיהם השנה זוכים ליחס מועדף אצל המזכירות, שהרי הם בוגרי המחזור הראשון. בכל הנוגע לקביעת לוח המבחנים, הסטודנטים יכולים לבוא אל עצמם בטענות - הוועדים שנבחרים על ידיהם הם אלה שקובעים את הלו"ז המדויק של הבחינות.

עקב גילו הצעיר של המסלול, הספרייה אינה מכילה מגוון מעודכן של ספרי לימוד בהנדסה, וסטודנטים רבים נאלצים לנסוע לספרייה של אוניברסיטת תל אביב. ספרי קורס קשים להשגה, כיוון שהם קיימים במספר עותקים מוגבל, ולא אחת "אנשים משאירים ספר אצלם כל הסמסטר". הם מקווים שהמלאי יגדל עם המסלול. משאר שירותי האוניברסיטה (כגון מחשבים ומכונות צילום, השייכים לכלל הסטודנטים במוסד), מביעים הסטודנטים שביעות רצון בינונית - 3 מתוך 5, בדיוק באמצע הטווח, אבל אחד הנמוכים מבין המסלולים להנדסת אלקטרוניקה. ייתכן שכל אלה היו נסבלים, לולא הטענה המרכזית בנושא התנאים. בעתיד יעבור בית הספר להנדסה, על כיתותיו, מעבדותיו ומזכירותו, לבניין ההנדסה החדש, אבל בינתיים הכיתות שבהן לומדים הסטודנטים מפוזרות בכל הקמפוס בבניינים שונים, כשהעיקרון המנחה לבחירתן הוא: "הכיתות הישנות והנוחות פחות, אלה שאף חוג אחר לא רוצה".

חברתי: קלסרי - קלסרך
בשל גילו הצעיר, גם גודלו של החוג קטן יחסית. בדומה למסלולי ההנדסה, רוב התלמידים הם בנים, ומעט הבנות נהנות ממעמד של "התלמידות הטובות ביותר, הכי משקיעות". בדומה לשאר החוגים בבר אילן, כ-60% מהנסקרים דתיים, אולם לא שמענו התייחסויות מיוחדות לנושא זה. התחרותיות "ברמה סבירה, עולה עם השנים", ואכן, גם בסקר שלנו, רק 21% הגדירו את חבריהם כ"תחרותי", פחות מבשאר האוניברסיטאות. בשנים הראשונות ללימודים התלמידים מחולקים לקבוצות (אשכולות), אין כל תחרות, והסיכומים הם "נחלת הכלל, לא צריך לבקש רשות, פשוט לוקחים מהקלסר של החבר". בשנים המתקדמות מתקבצים הסטודנטים לכיתה אחת, ואז המדיניות החברתית הופכת ל"כל אחד לעצמו", והאינטראקציה העיקרית היא קבוצות לימוד למבחנים. "זה לא שאנשים כאן רוצים להצליח אחד על חשבון האחר, פשוט מבינים שכל מקום עבודה מאויש בסופו של דבר רק על ידי מהנדס אחד".

הסטודנטים שנסקרו נתנו את הציון הגבוה ביותר מבין כל המוסדות לשאלת הגיבוש החברתי (3.8 מתוך 5), אך נראה שהיחסים החברתיים מבוססים בעיקר על הלימודים (הסטודנטים כאן מבלים עם פחות מחבר אחד לשבוע, אך לומדים עם קרוב לשניים...). זאת, בעיקר משום שהעומס הרב ושעות הלימודים הלא נוחות אינם משאירים הרבה זמן לבילויים: "המון שעות, המון מטלות ולא נשאר זמן חופשי".

כל הזכויות שמורות © מאי 2005