למדריך להשכלה גבוהה שאתה קורא בו עתה יש קרובי משפחה רבים, המופצים ברחבי העולם. בארצות הברית קיימים כמה מדריכים להשכלה גבוהה; בבריטניה, המדריך לא רק קיים אלא אף מסובסד על ידי הממשלה. אולם בישראל מדריך זה הוא ראשון ויחיד מסוגו. וכמו כל תינוק חדש, גם המדריך שלנו סבל מכמה קשיים. את רובם יכולנו לפתור בעצמנו, ואכן פתרנו. אך פתרונה של אחת הבעיות המרכזיות שעמדו בפנינו – חוסר שיתוף פעולה מצד מוסדות הלימוד עצמם – לא היה בידינו.

פעמים רבות נתקלנו בחשדנות, או פשוט בחוסר יחס, מצד מוסדות הלימוד השונים. הבעיה לבשה צורות שונות: פעמים רבות ממצאי המחקר ששלחנו למוסדות האקדמיים, כדי שיוכלו לעיין בהם ולהגיב עליהם, לא זכו לתגובה (ואנחנו אומרים – הפסד שלהם). פעמים נקראנו למשרדי ההנהלה (בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל), ואף קרה שגורשנו מתחום המוסד והתבקשנו להחזיר את כל הנתונים שאספנו לרשותו ("מכון לב" בירושלים). כמובן שיחס זה מנע מאיתנו לעתים לאסוף את כל החומר שהיינו מעוניינים בו. בכל המוסדות והמסלולים שבהם חוסר שיתוף הפעולה לא אפשר לנו להשיג את כל המידע הרלבנטי ציינו זאת, לידיעתך; במובנים מסוימים, חוסר הנכונות לחשוף מידע יכול להעיד על מוסד לימוד לא פחות ממידע שנחשף.

גישה רב כלית למחקר

גישה רב-כלית למחקר היא גישה שאיננה מסתפקת בדרך אחת בלבד לאיסוף הנתונים (כמו סקרים או ראיונות), אלא משלבת דרכים שונות. השימוש בכלי מחקר שונים נותן לנו תמונה רחבה ומדויקת יותר של התופעה בה אנו מתבוננים – במקרה זה, מוסדות אקדמיים וחוגי לימוד בישראל. לו היינו מסתפקים בסקרים בלבד, היו לנו תוצאות מדויקות ומפורטות שלא היינו יודעים כיצד לפרש אותן. לו היינו מסתפקים בראיונות בלבד, היה לנו מידע מקיף ואישי שלא היינו יודעים עד כמה הוא נכון לגבי כלל הסטודנטים. לו היינו מסתפקים בידיעוני מוסדות הלימוד בלבד, היה בידינו רק את המידע שראשי המוסדות רוצים שנדע... לכן לא הסתפקנו בשיטה אחת בלבד למחקר, אלא הסתמכנו על מגוון גדול של שיטות: סקרים, ראיונות, שאלוני "לקוחות סמויים", מידע גלוי, ביקורת איכות, תצפיות במוסדות עצמם, ועוד. אם ברצונך לדעת בדיוק מה עשינו, פשוט תמשיך לקרוא.