שיטת הדירוג

לפני שנפתח ונסביר את שיטת הדירוג בה נקטנו בספר הזה, נקדים ונאמר כי כל אדם בונה לעצמו מערכת שיקולים אישית משלו. לאחד הכי חשובה היוקרה, אחר מחשיב מאוד את איכות הלימודים והשלישי מתעניין בעיקר בחברה וכל השאר בשבילו זה רק עניין שולי. קשה לקלוע לטעמו האישי של כל קורא אבל אפשר בהחלט לבנות פרופיל כללי, ממוצע, שישקף את החשיבות היחסית של חמשת הגורמים אחד ביחס לשני.

שלב א': מה לדרג-
יוקרה אקדמית, איכות לימודים, שירות, תנאים וחיי חברה

כשחשבנו כיצד לדרג את מסלולי ההשכלה הגבוהה שייכללו בסקר זה ישבנו, ראשית, וניסינו להבין מה הם הגורמים שבונים את תקופת הלימודים לתואר הראשון, ומשפיעים הן על תחושותינו במהלכה והן על התועלת שנפיק ממנה, שהרי רובנו מגיעים ללימודים אקדמיים מתוך הרצון לשדרג את המעמד החברתי והכלכלי שלנו. על מנת לנסות ולפרק למרכיביה את שביעות הרצון או את חוסר שביעות הרצון של סטודנטים ממסלול לימודיהם, ערכנו סקר בין מועמדים ללימודים. רצינו לדעת מה אתם חושבים, ולכן הצגנו בפני אנשים כמוכם, שמתלבטים בבחירת מסלול לימודים, פריטים שונים ושאלנו אותם האם בבואם לקבל החלטה על מסלול לימודים הם מיחסים לאותם פריטים חשיבות, וכן עד כמה חשוב להם כל אחד מן הפריטים הללו.

 

שאלנו למשל, עד כמה הם מחשיבים מבחנים הוגנים, חומר לימוד מעשי, כיתות מאובזרות, אגודת סטודנטים פעילה או ספרייה עשירה. על התשובות ביצענו ניתוח סטטיסטי מסוג factor analysis, אשר קיבץ את הפריטים לקבוצות בעלות מכנה משותף כגון: איכות ההוראה והלימודים, שירות, חיי חברה וכד'. את התוצאות שקיבלנו השווינו בנוסף גם למדריכים דומים מחו"ל.

עבודת ההגדרה הראשונית הזו הובילה אותנו לבחור ב- 5 נושאים משמעותיים לקביעת החוויה והתועלת שבלימודים : יוקרה אקדמית, איכות לימודים, שירות, תנאים וחיי חברה. הבחנו בשני נושאים נוספים – קרבה לבית וגובה שכר הלימוד –אך את אלו אנחנו לא כוללים בדירוג. הראשון הוא אישי וסוביקטיבי, שהרי המרחק נקבע מביתו הפרטי של כל סטודנט ולכל אחד ישנן העדפות משלו באשר למרחק מן הבית. על השני קל מאוד לקבל מידע ולנו עדיף להתעמק באותן פינות מעורפלות שאף אחד עד כה לא התאמץ להבהיר אותן עבורכם.

שלב ב': הגדרת המשתנים-

בשלב הבא בדקנו לעומק את חמשת הנושאים ויצרנו מהם חמישה עולמות תוכן הבנויים מפריטים שונים.

• "חיי חברה" כללו לימוד בצוותא, בילוי משותף מחוץ ללימודים, תחושה של גיבוש חברתי, חיבה לבילויים מחוץ לבית ובחירה במוסד על רקע חיי החברה שבו.
• "איכות לימודים" כללה עידוד לחשיבה עצמאית, שיעורים מעניינים, מרצים שיודעים ללמד ולהשיב על שאלות, אתגר אינטלקטואלי, מגוון של קורסי בחירה, ובחירה ראשונית במוסד על סמך איכות הלימודים שהוא מקיים.
  
• קטגורית "שירות" כללה שביעות רצון מהשירות המנהלתי ומהשירות של מזכירות החוגים, נגישות למרצים ובחירה במוסד על סמך השירות הטוב שהוא מעניק.
  
• קטגורית "תנאים" כללה נתונים מתוך תצפיות שערכנו במוסדות (כיתות, קפיטריות, תחבורה, ניקיון וכיוב'), שביעות רצון מהתנאים שמספק המוסד וכן מהמחשבים ומכונות הצילום, ושוב בחירה במוסד על סמך תנאי הלימוד המתקיימים בו.
  
• לעומת שאר ארבעת הנושאים, סעיף "היוקרה האקדמית" היה קשה יותר להגדרה, משום שהוא משקף ערך מוסף לתעודה שהוא מעבר לאיכות ולכמות הידע שנצברו. עקב חוסר שיתוף פעולה של דיקני החוגים השונים שהתבקשו לסייע בדירוג היוקרה (שיטה מקובלת בארה"ב). יוקרה אקדמית, איכות לימודים, שירות, תנאים וחיי חברה, דרישות קבלה ודרגותיהם של אנשי הסגל במסלול, וחלקם משקפים את הידע הרווח של הסטודנטים אודות רמת היוקרה של המוסד והמסלול ורמת המוניטין של אנשי הסגל.

שלב ג' - איסוף הנתונים

לאחר שהגדרנו את מסגרת הדירוג, צריך למלא אותה בתוכן. איסוף הנתונים הוא תהליך מורכב וממושך (וגם די יקר, לכן חשוב לנו שתרכשו את המדריך), ואנו מסבירים עליו בהרחבה בחלק של אתר זה המוקדש למחקר ואיסוף הנתונים. לבחירתכם:

• הסבר קצר על שיטות המחקר
• הסבר מעמיק יותר אך עדיין בעברית של בני אדם, למי שעדיין לא למד שיטות מחקר
• סקירה מתודולוגית של פרופ' הורניק, היועץ המדעי שלנו, למי שכן

שלב ד' - בניית הדירוג

יחידת הניתוח שלנו לצורך הדירוג היתה "מסלול" (לא "סטודנט"). כאשר אנו אומרים "מסלול" בספר הזה, אנחנו מתכוונים לדיסיפלינה מסוימת במוסד מסוים, למשל "כלכלה במכללת רופין" או "פסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה". לכל מסלול חושב ציון ממוצע בכל פריט, והמסלול שקיבל את הציון הממוצע הגבוה ביותר בפריט קיבל את הציון 100. כל שאר המסלולים קיבלו ציון חדש בהתאם לחלקם היחסי מתוך ציון המקסימום. למשל: עבור הפריט "המרצים משיבים היטב לשאלות הסטודנטים" התקבל ציון ממוצע 4.18 במסלול משפטים של הקריה האקדמית. מאחר ועבור פריט הנ"ל היה זה הציון הממוצע הגבוה ביותר בין כל המסלולים, הוא הפך ל- 100 וכל שאר הציונים קיבלו ערך חדש על פי חלקם היחסי ממנו. למשל מסלול משפטים באונ' חיפה שקיבל את הציון הממוצע 3.32 קיבל עכשיו ציון 79.4.

יתרונה של השיטה בכך שהיא מאפשרת השוואה בין כל המסלולים שנכללו במדריך שלנו. אפשר למשל, לבדוק מי מתחרט יותר על לימודיו, מי שלומד כלכלה במכללת גליל מערבי או מי שהגיע ללמוד הנדסת חשמל בטכניון? או להשוות את תעשיה וניהול בבן-גוריון עם תקשורת במכללת עמק הירדן כדי לדעת היכן הסטודנטים מגובשים יותר…

לאחר שכל המסלולים קיבלו ציוני פריט בסולם 0-100, חושבו הציונים לחמשת הנושאים הראשיים. כל פריט קיבל משקל שונה על פי מידת תרומתו לנושא הראשי, וכולם יחד הרכיבו את הציונים הכלליים. כעת כל מסלול כלל מלבד ציון יחסי בכל פריט גם 5 ציונים ראשיים: יוקרה, איכות לימודים, איכות שירות, תנאים וחיי חברה.

ואז נותרה השורה התחתונה. זו שתאפשר לכם, המתלבטים, לסכם ולדעת למשל איפה הכי טוב ללמוד כלכלה, או, מה עדיף ללמוד בטכניון, הנדסת חשמל או הנדסת מחשבים? לצורך כך בנינו את ציון הדירוג הכולל.

 

שוב, ערכנו סקר מקדים בין סטודנטים לעתיד ושאלנו אותם עד כמה חשוב להם כל אחד מחמשת הקריטריונים שמצאנו. התשובות שקיבלנו מהם הכתיבו לנו את מערכת המשקלים כאשר הכפלנו כל ציון ראשי בחלקו היחסי הגענו לציון הדירוג הכולל.

סוף דבר

המדריך לפניכם, ואפשר להזמין אותו אצלנו או לרכוש אותו בחנויות הספרים. ועדיין, אתם מוזמנים "לתפור לעצמכם חליפה לפי מידה". אם נראה לכם שמערכת השיקולים שלכם שונה מאוד משלנו, פנו לטבלאות, קחו את 5 הציונים הראשיים במסלולים שמעניינים אותכם, החליטו על משקלים יחסיים שונים שישקפו טוב יותר את טעמכם האישי וחשבו לעצמכם דירוג כללי אישי.

במידה והדירוג הסטנדרטי לא מייצג את ההעדפות שלך, דבר אפשרי בהחלט, אנו מציעים להיעזר בשירות הדירוג המותאם אישית במרכזי הייעוץ שלנו. לתיאום פגישת ייעוץ והכוון צור קשר .