השנה הראשונה במסלול דומה למדי לשנה הראשונה בשאר המסלולים בחוג לכלכלה, אבל מעבר לכך, יש לא מעט הבדלים. קורסים רבים שונים (פחות דגש עסקי), והלימודים אורכים שלוש שנים (שישה סמסטרים). הסטודנטים שחפצים בכך יכולים להירשם לשנה ד', שבה מתקיימת הכנה לבחינות מועצת רואי החשבון. אחרי שנות הלימודים נכנסים הסטודנטים לתקופת הסטאז' במשרדים של רואי חשבון. במהלך הסטאז' מתקיימת הבחינה של לשכת רואי החשבון הארצית, המעניקה רישיון ראיית חשבון למאושרים שעברו אותה.

הערה חשובה לפני שנפרט יותר: לצערנו, בעיה מתודולוגית לא אפשרה ליצור תמונה סטטיסטית של מסלול זה בנפרד מהאחרים בחוג לכלכלה, ולכן המסלול איננו מדורג בהשוואה למסלולי חשבונאות אחרים, וגם ההתייחסות אליו נעשית בעיקר על סמך ריאיונות עם סטודנטים ותצפיות שביצענו במקום.

הלימודים במסלול הם קשים, תובעניים ודורשים מידה רבה של לימוד עצמי. החוג לכלכלה בחיפה הוא מהקשים שיש, ומסלול חשבונאות נחשב לקשה מבין המסלולים בחוג. עומס הלימודים כבד, ולפחות בהתחלה אין שום דבר שניתן לעשות בעניין - רשימת הקורסים בשנה א' נקבעת מלמעלה, ולכל היותר יכול הסטודנט לבחור מבין כמה מועדים של אותה ההרצאה. בנוסף, על הסטודנטים מוטלת חובת הגשה של תרגילים בכל שבוע, כמעט בכל המקצועות. עם זאת, חומר הקריאה במקצועות המסלול אינו רב, ופעמים רבות אף מחולק בתחילת הסמסטר. בדיחה שכיחה היא שסטודנטים לחשבונאות לא יודעים היכן נמצאת הספרייה גם לאחר שהות של ארבע שנים באוניברסיטת חיפה.

המרצים במסלול זוכים להערכה בינונית. רובם מקבלים ציונים גבוהים על המומחיות שלהם בתחום הקורס שאותו הם מעבירים, אולם אופן העברת הקורס לוקה בחסר, לדעתם של הסטודנטים. ההרצאות אינן מסודרות ונזקקות לעריכה רבה בקריאה שנייה. יש מרצים שמאחרים לשיעור באופן קבוע, ויש מרצים שאין להם שעות קבלה של ממש. המרצים, כך שמענו, "תמיד ממהרים, לא תמיד נגישים".

יוצאי דופן בנושא ההוראה הם מי שמוגדרים "מרצים מן החוץ", לרוב רואי חשבון, שמעבירים את השיעור בצורה מעניינת, ומדברים על הנושאים שנתפסים כמהותיים יותר בעבור הסטודנטים שחולמים להיות רואי חשבון. אולם, גם אצל מרצים אלה, כמו אצל רוב המרצים הנמנים עם הסגל האקדמי בחוג, אין דיונים בשיעור, אלא הרצאה או אף הכתבה של החומר שאותו יש להעביר. "בתחילת השיעור המרצה מצייר טבלה על הלוח ובשאר השיעור הוא מסביר אותה", אומר סטודנט שנה ג' במסלול לחשבונאות.

רמת המבחנים גבוהה בהרבה מרמת הלימוד, טוענים סטודנטים רבים. המבחנים ברובם אינטגרטיביים באופיים, ולעתים במהלך המבחן יש התמודדות עם חומר חדש בפעם הראשונה. ממוצע הציונים במבחנים ובעבודות הוא נמוך יחסית לחוגים אחרים, ולא נדיר לשמוע שסטודנט קיבל במבחן 60 והוא שמח בחלקו (תלמידים מהחוג לפסיכולוגיה הסמוך ודאי היו נזקקים לתרפיה בשלב זה). כמו שמגדיר זאת סטודנט שסיים שנה ד' במסלול החשבונאות: "הציונים בכלכלה בכלל, ובחשבונאות בפרט, הם על סקלה אחרת משאר הציונים בחוגים אחרים בפקולטה. סטודנט מצטיין כאן הוא סטודנט שקיבל בכל המבחנים 80". מה שמיוחד במסלול לחשבונאות, הוא שבעוד לימודי הכלכלה בשנה ג' הם כבר ידידותיים למשתמש, עם ציונים גבוהים יותר ויחס טוב יותר מהסגל, הרי ששמענו סיפור על מבחן מסוים בדיני מסים (הנלמד כאן בשנה ד') שניגשו אליו 67 סטודנטים, ומתוכם עברו אותו 25 בלבד.

המזכירות של כלכלה נחשבת לאחד המקומות הידידותיים פחות באוניברסיטת חיפה, עם "מזכירות קשוחות" ואפילו "נוראיות", על פי הסטודנטים בחוג. דווקא תלמידי החשבונאות סובלים מכך פחות, בעיקר משום שהם נמצאים כאן במשך שנים רבות יותר, ולכן מוכרים יותר למזכירות. עם זאת, עדיין מדובר במה שאחד התלמידים הגדיר כ"חוג שלא אוהב לעזור" - יעשו מה שצריך, אבל לא ישתדלו באופן מיוחד.

מבחינת תנאי הלימוד, אין הבדלים רבים בין תלמידי חשבונאות לתלמידי מסלולי הכלכלה האחרים, אם כי נראה שהסטודנטים לחשבונאות נחשפים קצת פחות לכיתות הענק העמוסות של חלק מהקורסים בכלכלה.

התחרותיות במסלול החשבונאות נחשבת קשה, ולדברי הסטודנטים, היא מורגשת בכל שלב משלבי הלימודים, החל בהשוואת הציונים בקורסי המבואות בשנת הלימודים הראשונה, וכלה בהשוואת מספר הפעמים שכל סטודנט ניגש לבחינת הלשכה בסיום הסטאז'.

הפעילויות החברתיות אינן זוכות לעניין רחב מצד הסטודנטים במסלול. רובם עסוקים בלימודים ובעבודה, ואין להם פנאי רב לבלות. הסטודנטים שריאיינו דיווחו על חברויות חדשות שנוצרו בעקבות הלימודים במסלול, אולם ציינו גם שעיקר אופי הפעילות עם החברים החדשים הוא לימודי.

מלה של שקיפות: אחד מעורכי המדריך הוא בוגר החוג לכלכלה בחיפה (אם כי לא מסלול חשבונאות). הקפדנו שהוא לא יהיה מעורב באיסוף המידע, והסוקרים ששלחנו לא ידעו על הקשר שלו למסלול.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005