בית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל מציע, נוסף על המסלול העסקי, גם מסלול התמחותי בחשבונאות. זהו מסלול ותיק (המכללה מכשירה רואי חשבון עוד מהימים הפרה-אקדמיים שלה), והוא נחשב בהחלט על ידי אנשי מקצוע לא מעטים. רמת ההוראה נחשבת לגבוהה, ומביאה לכאן די הרבה רואי חשבון פוטנציאליים: 65% ממשתתפי הסקר ציינו את איכות הלימודים כשיקול מרכזי בבחירה במסלול, יותר מאשר בכל מסלול אחר בחשבונאות. גם הציון במדד הלימודים המשולב שלנו תומך במכללה: 68 מתוך 100, מקום שלישי בהפרש של נקודה בלבד אחרי שתי אוניברסיטאות - תל אביב ובן גוריון.

יכולת ההוראה של המרצים זוכה בעיקר למחמאות: אמנם אחד הסטודנטים טען שמדובר ב"מקצוע לא מעניין באופן עקרוני", אך רבים מחבריו דווקא די מרוצים, ומדווחים על "עניין" ועל "מרצים טובים מאוד" ברוב המקרים - אם כי יש מרצים ש"מתבלבלים הרבה". חלקם מהאקדמיה, בעיקר (כך שמענו) מאוניברסיטת תל אביב, וחלקם רואי חשבון ומנהלים. באופן אולי מפתיע מעט, בהתחשב בחוות הדעת החיוביות, הציונים שקיבלו המרצים במדד העניין ובמדד יכולתם לענות על שאלות, הם דווקא סביב הממוצע הארצי, ואף מעט מתחתיו: 3.5 ו-3.7, בהתאמה; ייתכן שהמיעוט המתבלבל השפיע לרעה.

שלא כמו ברוב החוגים במכללה למינהל, לא שמענו על יחסים הדוקים בין המרצים לסטודנטים מעבר להרצאות: "מערכת היחסים מתמצה במתרגל", טוען אחד הסטודנטים. אף שהיה מי שחלק על דעתו, הרי שהציון על גישה בלתי רשמית למרצים משקף בעייתיות מסוימת, והוא עומד על 3.6 בסקר שלנו - לעומת ממוצע ארצי של 3.8. מבחינת מתרגלים, הסטודנטים טוענים שהם טובים מאוד ונגישים, גם מעבר לשעות הלימודים הפורמליות.

הסטודנטים מדווחים שהפרקטיקה כאן תופסת מקום רב, להבדיל ממקומות שבהם שמענו על תיאוריה מרובה (בעיקר במסלולים המשולבים עם כלכלה). בהתאם לכך, המבחנים במה שהסטודנטים מגדירים כ"מקצועות ריאליים" הם אכן מבחני יישום: קחו בעיה מהעולם האמיתי (או לפחות משהו שדומה לעולם האמיתי), ועכשיו תשתמשו בידע שרכשתם כדי לפתור אותה. במקצועות ה"הומניים" (הכוונה כאן לכל מה שאין בו מתמטיקה, גם אם אינו הומני ממש) שמענו גם על מבחני שינון. בסך הכול, הסטודנטים סבורים, מדובר במבחנים הוגנים.

תלמידי החשבונאות סבורים שהלימודים מעניינים אולי, ובוודאי גם יובילו למקצוע "יוקרתי" ו"שימושי", אלא שבינתיים הם נדרשים לעבודה רבה מאוד, בעיקר בהשוואה לסטודנטים למינהל עסקים במכללה. "זה מקצוע שדורש המון תרגול" , מסביר אחד מהם, וחברו טוען שחיסרון בולט של המסלול הוא "האנרגיות שהוא צורך". הסטטיסטיקה לצדם: הסטודנטים לחשבונאות משקיעים 10.2 שעות שבועיות בלמידה בבית, לעומת 6.9 שמשקיעים הסטודנטים ה"עסקיים", ולעומת ממוצע 9.32 בכלל מסלולי החשבונאות. ההשקעה אינה רק בבית: הברזה משיעורים איננה אופציה, כי "אי אפשר לוותר על אף שיעור - אם הפסדת שיעור, זה כאילו איבדת שנה מהחיים". גם כאן דווח לנו שבשנה הרביעית, שנת ההכנה לבחינות הלשכה, העומס גובר עוד יותר, ואין בכלל אפשרות לעבוד. הסטטיסטיקה מציירת תמונה שונה מעט: 75% ממשתתפי הסקר עובדים, הרבה מעל הממוצע בתחום (58%), כך שנראה שיש כאלה שמוצאים דרכים להתפרנס למרות העומס.

הנקודה העיקרית שנזקפה לזכות המזכירות הייתה שעות הקבלה הרבות והנוחות: פעמיים בשבוע, כך סופר לנו, היא אף פתוחה בשעות אחר הצהריים (תופעה מבורכת שלא נתקלנו בכמוה גם במכללות פרטיות). למרבה הצער, גם אם קל להגיע בשעות הקבלה, לא בטוח שהמענה יהיה ידידותי במיוחד. המזכירות אמנם "מקצועיות", אבל הן "לא הכי נחמדות בעולם", וסטודנט מאוכזב סיפר שנתקל בתגובות מסוג "עוד פעם הגעת?" כשנזקק לשירותיהן. בסקר זכתה המזכירות לציון 3.2, הרחק מאחורי המסלול המקביל במכללה פרטית אחרת - הקריה האקדמית (3.7). עוד מקום עם שירות בינוני: הספרייה, שתוארה על ידי אחד התלמידים כ"טובה מבחינת התכנים אך לא מבחינת השירות".

מהביקור שערכנו בקמפוס עולה כי התנאים במקום טובים עד מצוינים: הכיתות זכו לציונים גבוהים במיוחד, למעט נושא הצפיפות, שם עוד יש על מה לעבוד. הסטודנטים עצמם סבורים שהקמפוס "נחמד" ו"מלא צבע" (כולל ירוק - יש נוף ודשא בשפע). הוא "משרה אווירה נעימה ולא לחוצה", מספרת סטודנטית מרוצה. הציון שניתן לתנאים בקמפוס היה גבוה מאוד, גם בתצפיות שערכנו, וגם בסקר (3.9, מקום ראשון בתחום החשבונאות). תלונה אחת שבה כן נתקלנו היא על היעדר מעונות סטודנטים, מה שמכריח את תלמידי המכללה למצוא פתרונות יקרים יותר. עם זאת, יש בנושא זה התפתחויות, והמכללה דיווחה שהחל מאוקטובר 2007 יהיו מעונות לסטודנטים.

בראיונות שמענו מהסטודנטים על גיבוש, על חברויות חדשות ועל אווירה טובה. הנתונים לא לגמרי תומכים: ציון 3.2 במדד גיבוש ממקם את המסלול במרכז הטבלה, והסטודנטים לומדים רק עם חבר אחד בשבוע, מה שמשאיר אותם קרוב לתחתית במדד זה. אחד מהסטודנטים הסביר את העובדה שאין נפגשים הרבה, בכך שרבים מהסטודנטים גרים רחוק למדי זה מזה, אבל אמר ש"מדברים הרבה בטלפון".

הסטודנטים לחשבונאות טוענים כי אין תחרות בולטת בחוג, אבל שמענו יותר מפעם אחת על "תחרותיות סמויה" - כלומר, השוואת ציון ותחרות על מקומות התמחות. מהסקר עולה שהתחרותיות הסמויה אכן סמויה מעיניהם של מרבית התלמידים במסלול - רק 29% סיפרו שחבריהם ללימודים תחרותיים, לעומת ממוצע ארצי של 36%. באופן כללי, מהסקר עולה תמונה של מקום רגוע יחסית: כשביקשנו מהסטודנטים לתאר את האנשים הלומדים כאן, התברר שהמסלול מצוי מתחת לממוצע מבחינת שיעור הסטודנטים המתוארים כשאפתניים, כלחוצים וכמשקיענים, ומעט מעל הממוצע מבחינת שיעור הסטודנטים המתוארים כ"שאנטי" או "זרקן".

כל הזכויות שמורות © מאי 2005