הצד השלילי של להיות מושווים למסלולי הנדסה, הוא שבריאיונות נאמר לנו שהסטודנטים במכללת ספיר מרגישים פעמים רבות קצת כמו סטודנטים סוג ב'. לתחושתם, המרצים שמגיעים למכללה מאוניברסיטת בן גוריון מתייחסים אליהם ביהירות. גם העובדה שהם מקבלים בסוף התואר BA ולא תואר הנדסי אינה משפרת את הרגשתם, והם היו שמחים אם המכללה הייתה עושה מעט יותר מאמצים לשדרג את התואר. לתחושתם, התואר שהם לומדים תיאורטי מדי, ולכן איננו רלוונטי לעולם האמיתי, ולא יבטיח להם עבודה בסיום הלימודים.

באופן אירוני, הסטודנטים אולי מאוכזבים שמסתכלים עליהם מלמעלה, אבל גם הם אינם נקיים מכך. ברוב מסלולי ההנדסה שמענו את הביקורת ש"המרצים מומחים, אבל לא יודעים ללמד". במקרה של מערכות תוכנה במכללת ספיר, נראה שהסטודנטים סבורים שהמרצים גם אינם יודעים כל כך את החומר, שכן הם דירגו אותם במקום השלישי מהסוף במומחיות, עם ציון נמוך של 3.07. חלקם אף ציינו בפנינו "חוסר במרצים בעלי ידע" כאחד מחסרונות החוג.

צורת הלמידה כאן תכליתית מאוד. השיעורים מועברים במתכונת של מכונת ירייה: הרצאה מהירה ועמוסה, ו"אפשר לשאול שאלה קצרה ולקבל תשובה קצרה". הנוכחות בהרצאות הכרחית, כיוון ש"יש מקצועות, במיוחד בתחום התכנות, שאם אתה מפספס אפילו משהו קטן, לא תוכל אחר כך להבין את כל השיעור". אי הבנת השיעור טומנת בחובה השלכות בעייתיות למדי בעבור הסטודנטים, שכן היא מובילה לקשיים בפתרון העבודות שהסטודנטים מחויבים להגיש לאורך כל הסמסטר. זאת, משום שבעבודות (גם במבחנים) "אין שינון חומר, אלא הבנה". מי שאינו מבין את השיעור אינו מצליח להגיש עבודות - ולכן מאבד את זכאותו לגשת למבחן. כשריאיינו מתרגל באוניברסיטת בן גוריון, שעשה תואר ראשון בספיר, הוא ציין שרמת הדרישות בחוג למערכות תוכנה אינה נמוכה בהרבה מהרמה בבן גוריון. בחלק מהתחומים הוא אף הרגיש שהוא מגיע עם ידע רב יותר מאשר חבריו, שלמדו באוניברסיטה.

במכללת ספיר שמענו לראשונה תלונה מעניינת על המרצים. לדברי הסטודנטים, מרצים יוצאי ברית המועצות לשעבר "מקשים עלינו, הסטודנטים הרוסים, כי מצפים מאתנו ליותר, 'ברוסיה לא היית מעז לבקש כזה דבר'".

אם אתם נזקקים את שירותי המזכירות, הרי ש"אי אפשר לסמוך על שעות הקבלה הרשומות- במובן החיובי של המילה". הסטודנטים אינם מתרגשים כל כך מהעניין, פשוט כי גישה למזכירות היא עניין נדיר למדי: השירות המינהלתי (מקום שני, עם 3.6), הרכזת האקדמית וההתנהלות הכללית טובים כל כך (למשל בצילום חומרים שחסרים, ראה להלן), שהחוג קיבל את המקום הראשון בשירות (עם 77.2), והמזכירות קיבלו את המקום השלישי אחרי רופין והאוניברסיטה העברית.

בנוגע לתנאים קיבל החוג את המקום השני, עם ציון מרשים של 83, על קמפוס ירוק ומטופח. סיפרו לנו שהספרייה נוחה ונעימה, עם עמדות מחשב רבות לשירות הסטודנטים. גם כאן צוין בפנינו, שהספרייה אינה מספקת את הספרים הרלוונטיים - אבל הפעם הסטודנטים לא הביעו זאת כתלונה, אלא כעובדה שהם חיים אתה בשלום. חלק מהפתרון הוא, שחומר הכרחי להרצאות מסופק על ידי החוג. בנוסף, הסטודנטים פשוט אינם מתרגשים מכך שהם צריכים לפנות לאוניברסיטת בן גוריון, כדי להשלים עבודות מתקדמות יותר: "ממילא אף אחד לא גר כאן, אז כשנוסעים לסופשבוע עוברים גם בספרייה"...

בספיר "יש לכל אחד עולם קבוצתי קטן מאוד, ואין קשר בין העולמות האלה". הגיבוש בחוג (3.4) מצוין, אפילו ביחס מבן גוריון - אבל הוא נשאר בין כותלי הקמפוס. הם אינם מרבים לבלות, (מקום אחד עשר), אולי כי שדרות איננה מציעה שפע של מקומות בילוי. הם גם אינם מרבים ללמוד ביחד (מקום ארבעה עשר, עם ציון של 1.1), ואף שהתחרותיות ביניהם ממוצעת לגמרי (31%), הרי ש "קשה למצוא כאן חברים טובים באמת".

כל הזכויות שמורות © מאי 2005