מקום 5 :החוג מדורג חמישי מבין 13 חוגים לכלכלה. לדירוג השלם
דעתם של הסטודנטים: יתרונות המחלקה חסרונות המחלקה תדמית המחלקה

החוג לכלכלה בבר-אילן מציע מסלולי לימוד בכלכלה בלבד, וכן בכלכלה עם מינהל עסקים או עם חשבונאות. סקירה זו מוקדשת למסלול הכלכלה, כאשר פרקים נפרדים מוקדשים ללימודי מינהל עסקים וחשבונאות.

הסטודנטים שלומדים כלכלה בבר אילן אינם מרוצים. הם התלוננו על רמת ההוראה וההשקעה של המרצים, הם אינם מרוצים מרמת השירותים שמעניקה המזכירות, ואינם מרוצים מהמבחנים. למשל, הם סיפרו לנו שהחוג דואג שבכל קורס יהיה מרצה מצוין/נת, אבל רק אחד, מה שגורם ל-350 סטודנטים להידחס לכיתה שבה היא (או הוא) מלמדת, וליתר 150 הסטודנטים להתרווח בכיתות אחרות ולא להבין דבר ממה שאומר המרצה. . מי שלומד כאן מתנחם בעובדה, שעדיין, מדובר במוסד יוקרתי יותר מרוב המכללות, וידידותי יותר מרוב האוניברסיטאות

אקדמי: הקושי, לפחות, גורם ללימודים משותפים

כפי שאמרנו, אחד המפתחות לחוסר שביעות הרצון של הסטודנטים טמון במרצים. להערכת הסטודנטים, הבעייה העיקרית היא שהמרצים כלכלנים מצויינים, אבל בעיקר "על הנייר", כלומר, בכתב. יש ביניהם מומחים בתחומם, שכתבו פרסומים רבים בכתבי עת נחשבים, והם בעלי שם עולמי בתחום המחקר. למרבה הצער, הרקע האקדמי המרשים אינו בא לידי ביטוי ברמת ההוראה שלהם, המוערכת כנמוכה- ציון 2.7 בסקר שלנו (באוניברסיטה הפתוחה, למשל, המנחים קיבלו ציון 4). גם היוקרה האקדמית שהרשימה אותנו (פרופ' זילברפרב, למשל, כיהן כמנכ"ל משרד האוצר) אינה מחלחלת אל הסטודנטים: לפי הסקר שלנו, ביחס למוסדות אחרים, הסטודנטים אינם רואים במרצים מומחים בתחומם (ציון נמוך של 2.8 מתוך 5). חוסר ההערכה כלפי הסגל האקדמי מתייחס גם למידת הזמינות שלהם, ולנכונותם לענות על שאלות. בסקר שערכנו התגלה פער בין מדדים אלה בבר אילן לבין יתר האוניברסיטאות. הדבר בולט עוד יותר על רקע הממוצע הנמוך שקיבלו כלל מסלולי הכלכלה.

חוגים לכלכלה מכללת תל חי מכללת עמק הירדן מכללת הגליל המערבי אוניברסיטת חיפה האוניברסיטה הפתוחה אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר אילן המכללה למנהל האוניברסיטה העברית מכללת אחווה מכללת אשקלון מכללת ספיר אוניברסיטת בן גוריון דירוג 2005 דירוג 2006

השילוב של רמת ההוראה הנמוכה עם רמת הדרישות הגבוהה, ועם הקושי במבחנים (כמפורט בהמשך) מביאים לכך שהסטודנטים לומדים הרבה בעצמם, ועוד יותר מכך, זה עם זה. בביקור שלנו בספריית החוג לא ראינו אף תלמיד לומד לבד, והסקר מגבה את ההתרשמות - רק בטכניון הסטודנטים לומדים יותר בקבוצות.

עוד בעיה, המאפיינת גם מסלולים לכלכלה במוסדות האחרים (אם כי בעיקר באוניברסיטאות), היא היעדר קשר בין הלימודים לבין המציאות. הסטודנטים טוענים שהמרצים "אינם מחוברים למה שקורה במשק" ו"חלקם מלמד מה שלימד לפני עשרים שנה, בלי שינויים". אחד הסטודנטים התלונן על כך, שאינו מבין כל מה שהוא קורא בטור הכלכלי בעיתון, אחרי שנתיים של לימודי כלכלה. ואכן, בהתייחס לחסרונות החוג, ציינו חלק מהנשאלים בסקר שלנו, כי הלימודים "אינם פרקטיים" או אף "קשים מאוד, אך לא רלוונטיים".

תלונות אחרות ששמענו, נגעו לחוסר הקשר בין התרגיל לבין השיעור, ולחוסר הקשר בין שניהם לבין המבחן. לטענת הסטודנטים, המבחנים קשים הרבה יותר מהחומר שמועבר בהרצאות ובתרגולים, ורבים מהם "נופלים" על דקויות של הבנת הנקרא. הסטודנטים חושבים שאין קשר בין רמת ההשקעה (המתבטאת במספר הימים והשעות שהקדישו ללימודים), בין רמת ההבנה שלהם את חומר הלימודים, ובין הציונים שהם מקבלים. סטודנט אחד טען ש"גם אם תלמד חודש למבחן, בכלל לא בטוח שתעבור, זה פשוט המון מזל". אחר אמר: "המבחנים קשים, בלי קשר פונקציונלי לרמת ההשקעה".


תנאים ושירות: "צריך להילחם כדי להשיג דברים בנאליים"

אם באתם להצצה חטופה, הרי שתתרשמו עמוקות. הספרייה בתוך המבנה כוללת תקרת זכוכית מעוגלת, המאפשרת להציץ למטה, לבחון מי הגיע ולהחליט אם כדאי להיכנס. בלי ספק הדבר תורם לאווירת הלמידה המשותפת. הבניין, שמרכז את לימודי הכלכלה, גם הוא מרשים. אולי טוב מראה עיניים, אך יש כאב רגליים... (לא מצאנו כסאות וספסלים בפנים. מקום הישיבה היחיד שמצאנו היה ספסלים מחוץ לבניין, שעליהם מצטופפים הסטודנטים, מופקרים לשמש ולגשם). כיתות הלימוד בבניין הראשי נוחות וממוזגות (גם אם בעלות חלונות קטנים), אך לבניין צמודות כיתות קראוונים מוזנחות, שאליהן שולחים את הסטודנטים כשאין מקום בכיתות החדישות יותר. נראה שבמקרה זה, חשוב לא להסתכל רק בקנקן - הבניין יפה, אך פשוט אין בו די מקום, ולכן אינו מספק. בסקר שערכנו בקרב הסטודנטים, הגיע החוג למקום הלפני אחרון במדד התנאים הכולל.

הסטודנטים בכלכלה נאלצו לשבות בתחילת שנת הלימודים הקודמת (תשס"ה) למשך יום אחד, כיוון שלא קיבלו שירותים מינהלתיים בסיסיים מהמזכירות, למרות פניות למנהלה ולדיקאן. אחת הסיבות לפרוץ השביתה הייתה העובדה, שהסטודנטים לא קיבלו את ציוני מועד ב' של אחד המבחנים. לדעת הסטודנטים, עיקר הבעיה הוא, שבכל שנתון יש 500 סטודנטים לכלכלה (המתחלקים למסלולים כלכלה, כלכלה וחשבונאות, כלכלה ומינהל עסקים), ועליהם מופקדת מזכירה אחת. בתנאים כאלה, מובן שאף אחד מהסטודנטים אינו יכול לחלום על יחס אישי או (כך מתברר), על יחס בכלל. גם כאן נמצא ביסוס מחקרי לטענות שנשמעו: במדד השירותים הכולל הגיע החוג בבר אילן למקום האחרון מכל המסלולים בארץ, עם ציון 43.6 מתוך 100, הרחק מתחת לממוצע (63), וגם לא ממש קרוב למקום הלפני אחרון (אוניברסיטת חיפה, עם ציון 51.3). שירות לקוי הוא כנראה מנת חלקם של רוב הסטודנטים לכלכלה ברוב המוסדות, אבל כאן הבעיה היא קריטית.

חברתי:

כאמור, נקודות האור שמצאנו בחוג לכלכלה, הן היחסים החבריים בין הסטודנטים, חוסר התחרותיות, העזרה ההדדית והשיתוף בחומר. התרשמנו כי למידה עם חברים היא הדרך של הסטודנטים להתמודד עם הלימודים; ואף שהעתקות בתרגילים (או בשמן היותר פוליטיקלי-קורקט "עבודה משותפת") הן דבר מקובל, לדברי הסטודנטים, הלימוד הקבוצתי תורם ואינו פוגע ברמת הלימודים.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005