המרכז הבינתחומי בהרצליה הוא, בלי ספק, הצלחה מרשימה. הוא מדורג ראשון מבין המכללות (65.6), ועבר בדירוגו את אוניברסיטאות חיפה (55) ובר אילן (61.6). חלק מההצלחה נובעת מיוקרתו האישית של פרופסור אוריאל רייכמן, מייסד הבינתחומי, ובכלל זה בית הספר למשפטים; ומכושרו לגייס מרצים מהשורה הראשונה, ובהם הפרופסורים אמנון רובינשטיין ואוריאל פרוקצ'יה. במרכז הבינתחומי יש נבחרת אקדמית של חוקרים בעלי מוניטין, שרק האוניברסיטה העברית מתחרה בה, ואולי הכי חשוב - הם נתפסים על ידי הסטודנטים שלהם כמורים מעולים. אבל על כך בהמשך.

בניגוד לשאר החוגים למשפטים בישראל, במרכז הבינתחומי לא ניתן ללמוד משפטים בלבד, והסטודנטים חייבים לשלב את לימודי המשפט עם לימודים בממשל או במינהל עסקים. תוכנית הלימודים המורחבת נמשכת שמונה סמסטרים, במקום שבעה, כמקובל בלימודי משפטים. מעבר לכך, ניתנת לסטודנטים אפשרות להשלים את לימודיהם במקצוע המורחב לקבלת BA. אפשרות זו, אם תבחרו בה, תעסיק אתכם במשך סמסטר קיץ נוסף.

אקדמי: מרצים מבריקים אך בלתי מושגים
הסטודנטים למשפטים במרכז הבינתחומי היו רוצים שתצטרפו אליהם - המרכז קיבל את הציון הגבוה ביותר על המלצה, 4.13, כנראה כיוון שהסטודנטים מרגישים שהלימודים וההוראה הם ברמה גבוהה. מרצים רבים באים מאוניברסיטאות, וחלקם "הם שמות גדולים בתחומם". אך שלא כמו באוניברסיטאות, המרצים במרכז הבינתחומי נשפטים בראש ובראשונה על פי דעת הסטודנטים עליהם, ומרצים משעממים או לא בהירים אינם ממשיכים ללמד. על רמת המרצים מעידה גם העובדה, שבניגוד למצב ברוב מוסדות הלימוד, המתרגלים בחוג למשפטים של המרכז הבינתחומי נחשבים לטובים פחות מהמרצים. ההרצאות והתרגילים מתנהלים על פי רוב כדיאלוג בין המרצה לסטודנטים. הדעה היא כי "בהשוואה למכללות אחרות השיטה מעודדת לחשוב", ובכל זאת יש סטודנטים שטוענים שהמרכז "אינו פתוח לדעות חדשות".

את נגישות המרצים הסטודנטים מציינים לרעה; אמנם הם עונים תמיד לשאלות בזמן השיעור (וקיבלו על כך ציון גבוה מאוד של 4, מקום שלישי בארץ), אך מחוץ לשיעור ולשעות הקבלה קשה להשיג אותם. לדברי הסטודנטים, מרצים רבים נותנים רק את כתובות הדוא"ל או את מספרי הטלפון במשרדם שבמרכז הבינתחומי עצמו. מאחר שרוב המרצים אינם שייכים לסגל הקבוע של החוג, הם אינם נמצאים במשרד לעתים קרובות, וקשה להשיג אותם (במכללות הפרטיות הסטודנטים, ששילמו במיטב כספם, מקבלים את מספרי הטלפון של המרצים). למרות שביעות הרצון מהמרצים ומאופן הלימוד, כל הסטודנטים שדיברנו אתם טענו כי אין סיבה ממשית להגיע לכל ההרצאות, וכי הם עצמם אינם עושים זאת (החיפושים אחרי הסטודנטית שמאפשרת לצלם את הסיכומים הרהוטים שלה היו בעיצומם כשביקרנו בקמפוס).

הסטודנטים לומדים בבית קרוב לעשר שעות בשבוע, והם עושים זאת עם חבר אחד או שניים. הלימודים עצמם ממושכים ושוחקים - ארבעה ימים בשבוע, במשך ארבע שנים - אך עומס הלימודים בהחלט מאפשר לעבוד וללמוד בו-זמנית. את רמת הבחינות הסטודנטים דירגו כ"הוגנת לרוב". הבחינות במשפטים דורשות כיסוי של חומר כתוב רב, אך אגודת הסטודנטים דואגת לחלוקת תקצירים של מאמרים ושל פסקי דין. בדרך כלל, הבחינות דורשות פחות שינון ויותר כושר ניתוח ויישום - "בוחנות כושר אנליטי ברמה גבוהה". כאשר מתברר שהבחינה לא הייתה הוגנת, המרצים עושים פקטור.

תנאים ושירות: פינוק אמיתי
המרכז הבינתחומי ידוע באופן כללי בשירותי המינהלה המצוינים שלו, אך הסטודנטים למשפטים טוענים כי אצלם במסלול המצב שונה ("התשובה היא קודם כל לא, ואחר כך נראה"). בעקבות סקר שביעות רצון מהשירות, שנערך בחודשים האחרונים, ערכה המזכירות פגישות עם נציגי הסטודנטים בשאיפה משותפת לשיפור השירות. משאר נותני השירות הסטודנטים מרוצים מאוד, והעניקו להם ציון מכובד של 3.74, הגבוה ביותר מבין המסלולים.

המוניטין הטובים של אגף המינהלה נובע, כנראה, מתפיסת המרכז כי הסטודנט אינו צריך להתאמץ בדבר זולת הלימודים (תפיסה שמסייעת רבות למי שאינו רוצה להגיע להרצאה). הסטודנטים מקבלים חומר מצולם, שקפים (לעתים לפני ההרצאה) ויכולים לגשת לחומר רב באמצעות האינטרנט, וזאת, כדי שלא יבזבזו את זמנם בחיפושים ממושכים בספרייה או במרדף אחר סיכומי שיעורים.

חברתי: אליטה מסוגרת
כל הסטודנטים שפגשנו ציינו לטובה את הרמה האנושית בחוג: "יש אחלה של חברה בקמפוס, למרות כמות הצפונבונים". ובכל זאת, החוג אינו מגובש במיוחד מבחינה חברתית. הלומדים במוסד זה שייכים לקבוצה חברתית הומוגנית יחסית: אם סך המסלולים בבינתחומי נחשבים לצפונובוניאדה, הרי שהמסלול למשפטים הוא הקוטב הצפוני. אחד התוצרים של ההומוגניות (שנשמרת בשיטת חבר-מביא-חבר), היא שחלק נכבד מהחברויות בקמפוס נוצרו עוד בתיכון ובצבא. שמענו על מעט קשרים חברתיים שנוצרו במהלך הלימודים התמשכו אחריהם. הסטודנטים בחוג למשפטים אינם נוהגים לבלות את מרבית זמנם בתחומי המרכז הבינתחומי, אולי משום שמחוץ לקמפוס יש הרבה יותר דברים מרתקים (האזור דורג גבוה,3.76, ויש בו כנראה דברים מרתקים רבים מחוץ לכותלי הקמפוס).

אם הם כבר מגיעים, הם מרוצים מאגודת הסטודנטים (3.43, הציון הגבוה ביותר), ומציינים לטובה את הפעילויות שלה: "הן מבחינה קהילתית, הן לצורכי בידור". בין הפעילויות שמציעה האגודה יש מועדון יזמות; משפט מבוים שנראה כי הוא מוצלח יותר, מבחינת עירוב הסטודנט בתהליך, מזה הנערך במקומות אחרים; ומועדון הדיבייט (אומנות הוויכוח) של המרכז הוא אלוף אירופה הנוכחי.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005