תיאור החוג למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב נשמע כמעט כמו חוג באוניברסיטה הפתוחה: עיקר הלמידה מתבצע בבית (בגלל הוראה בעייתית), הקשר עם המרצים מובנה מאוד ואין חיי חברה. הבעיה, כמובן, שאוניברסיטת תל אביב אמורה לספק חוויית לימודים אחרת לחלוטין, והכישלון מאכזב סטודנטים רבים. רובם לא היו ממליצים לבוא ללמוד שם בלב שלם (3.21, הרבה מתחת לממוצע). התחושה היא ש"פה לא מרגישים באמת סטודנטים", שהלימודים אינם מעשיים, וסובלים מ"עודף מתמטיקה" (כמובן, זו תלונה שגרתית לחלוטין במדעי המחשב), ושהמבחנים אינם תואמים את רמת החומר. מה מונע מהם לנשור? האמונה ש"בוגרי החוג מתקבלים בקלות יחסית למקומות עבודה", העניין בלימודים והחיבה לתל אביב.