מאת ד"ר אליעזר יריב ומרב רגב

בניית מערכת השעות היא השלב שבו אתה מחליט מה באמת תלמד בתואר שלך, ועם מי. מידת השליטה שלך בקורסים אותם תלמד שונה מאד ממוסד למוסד ואף מפקולטה לפקולטה. ישנם מקומות שבהם המערכת מובנית לחלוטין מ-א' ועד ת', אין מקום להתלבט ואין מה לשנות. זהו מצב קיצוני (גם אם מצוי) המאפיין במיוחד מסלולי לימוד המוגדרים 'בתי ספר'- למשל בתי ספר לרפואה , לעבודה סוציאלית או למשפטים . בקיצוניות השניה ישנם מקומות בהם תוכל לקחת כל קורס שתרצה, ובתנאי שאין לו דרישות קדם - זה המצב בתוכניות מצטיינים, באוניברסיטה הפתוחה , ובחלק מהחוגים ל-BA כללי. רוב המקומות מתנהלים על אחד מגווני הביניים שבין חוסר בחירה מוחלט לבחירה כמעט מלאה. מסלולי ההנדסה, למשל, מציעים על פי רוב תרשים זרימה של קורסים: מה מקדים את מה בסדר הלימוד (מבואות תמיד יקדימו קורסים מתקדמים בנושא) ומציעים לסטודנט מערכת שעות. למרות זאת, עדיין ניתן 'לשחק' במערכת על פי ההעדפות האישיות.

כאשר יש בחירה, הפרוצדורה עוקבת אחר כמה עקרונות כלליים. קודם כל מוסד הלימוד מסיר מעצמו אחריות בזריזות ראויה לציון: "האחריות להרכבת מערכת השיעורים, להתאמתה לתקנות ולחובות תוכנית הלימודים ולשינויים בה, מוטלת על הסטודנט". זהו השלב בו מגישים לך רשימה של כל הקורסים המוצעים, על כל חלופות השעות שלהם, ומשאירים אותך לבדך.
כמה דברים שעליך לדעת, אם כן: לכל חוג דרישה למספר נקודות להשלמת התואר, מתוכן מס' נקודות של קורסי חובה והיתר קורסי בחירה. רשימת הקורסים המוצעים לתלמידי המסלול מופיעה בשנתון ובדרך כלל גם באתר האינטרנט. כל חוג מפרט מספר הוראות כלליות לתלמידים, ובכללן שמות קורסי החובה שיש לקחת בשלבים השונים של הלימודים ודרישות הקדם לקורסים מתקדמים. קרא אותן בעיון, ומומלץ שאף תשרטט לך את התואר כולו בקווים כללים, על שלביו השונים. כך תחסוך כאב לב ניכר, ואת צעקות השבר הנשמעות לעיתים במזכירות עם תום הסמסטר השישי: "אבל חשבתי שצריך לקחת רק סמינר אחד....".

שלב הראשון
הצעד הראשון ביצירת המערכת הוא החלטה עקרונית על מספר השעות שאתה מסוגל ללמוד בשבוע, לפי התחייבויות בעבודה, למשפחה וכו'. החלטה זו תשפיע על מספר הקורסים שתוכל ללמוד, ועל מבנה המערכת. לאחר מכן, כדאי שתחשוב על האופי וההעדפות שלך: האם אתה מעדיף מספר קטן של ימים ארוכים, או מספר רב יותר של ימים קצרים? זכור שהשעות שתבלה באוניברסיטה לא יהיו כולן יעילות – 'חלונות' הם דבר נפוץ, ובעת הרכבת המערכת יש להתייחס אליהם – חלון גדול מדי יעודד אתכם לוותר על השיעורים לאחריו (או לפניו, אם אתה אוהב לישון בבוקר). מנגד, יום לימודים עמוס משמונה בבוקר עד שמונה בערב ללא 'חלונות' עלול להתיש אותך ולהפוך את הלמידה בשיעורים האחרונים לבלתי אפקטיבית. חשוב גם לזכור בתכנון המערכת כי בנוסף ללימודים במוסד עצמו, מצופה מן הסטודנטים להשקיע גם מספר שעות (שמשתנה ממסלול למסלול, כפי שתראה בהמשך) בבית, ועל כן כדאי שתשאיר לעצמך קצת זמן פנוי.

שלב השני
רק לאחר מילוי כל החובות (בתוך האוניברסיטה ומחוץ לה) אפשר להתפנות לקורסי הבחירה. כאן חשוב ללכת לקורסים שמעניינים אותך, אבל יש שיקולים נוספים. בחירה נכונה של קורסים יכולה להקל על לימודים מתקדמים (למשל, לצמצם את כמות קורסי ההשלמה שתאלץ לעשות). כמו כן חשוב תמיד לבדוק את יכולתך לעמוד בדרישות, את איכות ההוראה ואת זמינות החומר המחקרי, אם צריך לכתוב עבודה בסיום הקורס. אם אתה מתקשה לקבל החלטות אלו, ומרגיש שאתה הולך לאיבוד בים דרישות הקדם, תוכל לקבל ייעוץ במוסד הלימוד.
בקורסי החובה תמיד יש מקום לכל הנרשמים, אך לאו דווקא במועד הנוח לך. בקורסי הבחירה מספר המקומות מוגבל. כדי לקבוע מי מתקבל לכל קורס משתמשים מרבית המסלולים בשתי שיטות רישום: שיטת המכרז ושיטת כל הקודם זוכה. בשיטת המכרז, כל סטודנט מקבל מספר מסוים של נקודות איתן הוא יכול להתמודד על מקום בקורס. השתמש בהן בחוכמה: התמקד בקורסים שהקבלה אליהם דווקא בשעות מסוימות קריטית (למשל, כי במועדים שונים מלמדים מרצים שונים). אם אין לך עדיפות לגבי מועדי קורס, נסה לברר אם התלמידים האחרים נוטים כולם לכיוון מועד אחד. הבטחתך למועד השני מובטחת תמורת מעט מאוד נקודות וכך תוכל לנצל את נקודותיך לקורסים אחרים. השיטה השנייה היא שיטת כל הקודם זוכה – הגישה למערכת תתאפשר רק בשעות מסוימות, והקורס ייסגר ברגע שיתמלא. שיטה זו מיטיבה מאוד עם הזריזים, ופחות עם אלו שטסו להודו וסמכו על חבר.

שלב האחרון
לא תמיד הקורס שנרשמת אליו הוא מה שחשבת שהוא- יותר מכך, לפעמים חוסר הוודאות בשאלה האם הקורס מתאים לך או לא קיימת עוד בשלב בניית המערכת. לשם כך המערכת מאפשרת לך לתקן טעויות, ולשנות את בחירת הקורסים שלך בימים הראשונים של הסמסטר. להסבר על שבוע שינויים , להסבר על החלפת חוג או פקולטה
ואם עדיין נשארו לך שאלות- אפשר לפנות למדור הייעוץ שלנו .