הצלחת להשיב על שאלות רבות לפני תחילת הלימודים. אך אצל חלק מהסטודנטים, השאלות עולות שוב לאורך שנת הלימודים הראשונה. האם מסלול זה מעניין אותי? האם הוא תואם את ציפיותיי? האם אני מצליח לשמור על חיי חברה, משפחה, עבודה? האם יש לי את היכולת האקדמית הדרושה?
אצל 25% מהסטודנטים, התשובה שלילית. גורם יחיד, או שילוב של גורמים מאלו המוצגים בספר הזה, מביאים אותם להחלטה שהם אינם מעוניינים להמשיך את הלימודים במסלול, או במוסד, בו בחרו. סיבה נוספת לעזיבת הלימודים היא "העזבה" – הרחקה מהלימודים עקב כשלון במספר קורסים.
עבור העוזבים מרצונם החופשי לא מדובר בהחלטה קלה: התוצאה ההכרחית שלה היא אובדן שנת לימודים, על שכר הלימוד, ולעיתים תחושה של החמצה ופגיעה בדימוי העצמי. ומסתבר שלא מדובר אף בעבודה קלה: דרישות הקבלה למסלול אליו בחרתם לעבור עשויות להיות גבוהות, וגם הבירוקרטיה נועדה לשבור את רוח המרדנות. בשל הפגיעה ביוקרת (ובאגו) החוג, הסכנה שסטודנטים נוספים ילכו בעקבותיכם, והמימון שכל סטודנט מביא – מזכירות החוג אליו נרשמתם לא ישמחו לעזור לכם לעזוב. אבל מסיבות אלו ממש, מזכירות החוג אליו אתם נרשמים עשויות להתגלות כמועילות ביותר.

כיצד אפשר להימנע מהמצב?

בחירה נכונה של מסלול מעניין, במוסד המתאים לאופייך וברמה אקדמית עמה אתה יכול להתמודד, תעזור לך להגיע למקום בו תשתלב בצורה הטובה ביותר מכל הבחינות. בשביל זה אנחנו פה: לפני שאתה בוחר, אתה צריך לשקול את כל הגורמים שמשפיעים על חווית הלימודים, ובכללם העובדה שישנם מסלולים ומוסדות "מועדים" לעזיבה. כדאי לדעת זאת לפני שנרשמים אליהם, ואם בוחרים ללכת נגד הזרם ולסיים את המסלול – כדאי להיות מוכנים מראש לעובדה שאין זו משימה קלה.