הלימודים בחוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה נמשכים ארבע שנים, ובסופן מוענק לבוגרים תואר BSc, שדרוג של השנה האחרונה. למרות התואר היוקרתי יותר, דרישות הקבלה למכללה הן מהנמוכות בארץ. גם מי שלמד מתמטיקה בתיכון ברמה של 3 או 4 יחידות לימוד, או מי שלא למד פיזיקה כלל, יכול להציג מועמדות ולהתקבל, (המכללה תחייב אותו לעבור קורסי השלמה בשנה א'). כמו כן, המכללה מציעה בחינת קבלה פנימית למועמדים שלא עשו את המבחן הפסיכומטרי. על פי הסקר שערכנו, הדרישות הנמוכות הן גורם המשיכה העיקרי של המכללה. 60% מהסטודנטים שסקרנו השיבו כי תנאי הקבלה היו אחד מהשיקולים שלהם בבחירת המסלול, יותר מבכל מקום אחר, ובתרגום לעברית: המכללה נתנה להם הזדמנות שלא היו מקבלים במקום אחר. לפיכך, אם הישגיך בתיכון לא היו מזהירים, אבל אתה עדיין חושב שאתה מתאים להנדסה, זאת יכולה להיות הכתובת המתאימה. עם זאת, חשוב להזהיר שכמו במקומות רבים שבהם דרישות הקבלה אינן גבוהות, אך רמת הלימודים טובה, הסיכון של נשירה במהלך הלימודים גדול.

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ממוקמת בבאר שבע, לא הרחק מאוניברסיטת בן גוריון, ומפעילה שלוחה גם באשדוד.

חוגים להנדסת חמשל ואלקטרוניקה אורט בראודה טכניון המרכז האקדמי רופין מכללת יהודה ושומרון אוניברסיטת תל אביב שנקר אוניברסיטת בר אילן המכון הטכנולוגי חולון המכללה להנדסה י-ם מכון לב אוניברסיטת בן גוריון מכללת סמי שמעון דירוג 2005 דירוג 2006

אקדמי: מבטלים בחינה אם כולם נכשלו
הסטודנטים אינם תמימי דעים לגבי רמת הלימודים במכללה: חלקם טוענים שרמת הידע שהם נדרשים לרכוש איננה נופלת מרמה אוניברסיטאית, ושהיו ממליצים לסטודנטים אחרים לבוא ללמוד במכללה, וליהנות מהיחס האישי שניתן בה. אחרים טוענים שסף הקבלה הנמוך ("של רישיון נהיגה") מתבטא גם ברמת הלימודים. לדעתם, אם גם אנשים בעלי יכולת נמוכה בכל זאת שורדים את הלימודים במכללה, משתמע מכך שרמת הלימודים אינה גבוהה דיה. על פי הנתונים הסטטיסטיים, כששאלנו לגבי מידת האתגר בלימודים, הגיעה המכללה לציון 3.8 מתוך 5 - ציון שהוא אכן נמוך יחסית בהשוואה לשאר המסלולים (בטכניון למשל, הרבה יותר מאתגר - ציון 4.4).

לגבי המרצים, הסטודנטים אומרים ש"הם מקצועיים מאוד... אבל עצם הידע והבקיאות בהנדסה לא מעידים על כך שהם יודעים ללמד בצורה מובנת". לעומת מיעוט של מרצים טובים, ש"אצלם בכלל לא צריך מתרגל", רוב המרצים בקיאים בחומר וביישומו בשטח, אך אינם מלמדים היטב. בהרצאות עצמן ניתן מקום לשאלות מצד הסטודנטים, ומי ששואל שאלה בדרך כלל יקבל תשובה מובנת. אך עדיין, חלק גדול מהידע שרוכשים הסטודנטים מתבסס על לימוד עצמי. בסקר שלנו דווקא לא נרשמו תוצאות יוצאות דופן ביחס למרצים, וההערכה לגבי מידת הזמינות, העניין והנגישות שלהם היא ממוצעת.

גם רמת ההוראה של המתרגלים בחוג משתנה בקיצוניות ממתרגל למתרגל: "יש תרגילים שממש עדיפים על ההרצאות, אבל יש מתרגלים שאסור היה לתת להם לעבוד כאן". המתרגלים הטובים הם אלה שמכינים את הסטודנטים היטב למבחן, אך יש גם מקרים שבהם נראה ש"אין קשר בין המתרגל למרצה", ומקרים שבהם "אין אף אחד שמכין באמת לבחינה". גם כאן, הסטודנטים נדרשים ללימוד עצמי רב (בממוצע 11 שעות), ומרבים להיעזר בחברים (בממוצע עם 1.5 חברים), אבל על פי נתוני הסקר שלנו, לא באופן יוצא דופן משאר המסלולים בארץ.

אף שבמקצועות רבים הסטודנטים "אפילו לא מסתכלים על ההרצאה", רובם עדיין מעדיפים להיות נוכחים בשיעורים. הנוכחות בשיעורים, עם הלימוד העצמי, מתבטאים בעומס הרב שמקשה על שילוב לימודים ועבודה. סטודנטים עובדים (שהם חלק ניכר מהסטודנטים במכללה) לוקחים בדרך כלל פחות נקודות בסמסטר ו"מושכים" את התואר על פני יותר מארבע שנים, תופעה שאיננה ייחודית למסלול זה.

בשונה ממסלולים רבים שחקרנו, הסטודנטים סיפרו שהבחינות בחוג הוגנות על פי רוב, ובעיקר דורשות חשיבה מתמטית מפותחת ויישום של החומר הנלמד. גם אם קורה פה ושם שמרצה נותן בחינה שאינה משקפת את החומר הנלמד, המכללה (באופן מרשים) הולכת לקראת הסטודנטים, מה שאופייני פחות למסלולים אוניברסיטאיים. כך למשל, כבר קרה שמועדי בחינות שלמים בוטלו לאחר שכל הכיתה נכשלה בהם. במקרים פחות קיצוניים ניתנו פקטורים.

תנאים ושירות: לא יודעים מה קודם - ללמוד למבחן או להירשם באינטרנט

לדברי הסטודנטים, המזכירות של החוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה "טובה פחות מהמזכירויות האחרות במכללה". שעות הקבלה מצומצמות ועמוסות, ופניות טלפוניות בדרך כלל אינן זוכות למענה, והטענה העיקרית של הסטודנטים כלפי המזכירות היא ש"אין פה למידה והפקת לקחים". בסקר שלנו העניקו הסטודנטים ציון 3 מתוך 5 לשירותי המזכירות - אחד הנמוכים מבין כל המסלולים. הבעיות החריפות ביותר מתעוררות בזמן הרישום לקורסים. במכללה האקדמית להנדסה הסטודנטים נרשמים פעמיים בשנה, לכל סמסטר בנפרד. ההרשמה נעשית דרך האינטרנט, והמערכת נוטה לקרוס. דבר זה אינו יוצא דופן כשלעצמו, אלא שבמכללה תקופת ההרשמה חופפת לתקופת המבחנים, כך שלעתים קרובות, הסטודנטים נדרשים להתלבט בין הלימוד למבחן לבין הכנת מערכת השעות.

במדד התנאים המשולב השיגה המכללה את המקום הלפני אחרון עם ציון 64.7, נמוך ב-20 נקודות מהמקום הראשון. מהסטודנטים עצמם לא שמענו טענות בולטות, אבל במהלך התצפית התגלו חסרונות לא מעטים. הקשיים החלו כבר בחיפוש החניה. הסטודנטים הסבירו שתווי חניה ניתנים בדרך כלל רק לאנשי סגל, ומציאת מקום חניה באחד הרחובות הסמוכים תלויה מאוד במזל. כיתות הלימוד סבירות, אם כי בחלק מהן אין חלונות והציוד די מיושן. בשל מחסור בכיתות, חלק מהשיעורים מתקיימים במכללה הטכנולוגית שמעבר לכביש. מזנון או קפיטריה אינם בנמצא, ומי שמעוניין בכל זאת לרכוש מזון יכול לנדוד לקיוסק הסמוך. עם זאת, יש מקום לתקווה: במכללה תלויים שלטים מטעם אגודת הסטודנטים המבשרים על פתיחתה הצפויה של קפיטריה חדשה.

חברתי: אפילו אין קפיטריה כדי לפתח קשרים חברתיים

על פי הסטודנטים, מצב חיי החברה בחוג להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בכי רע. סטודנטים רבים אינם משתייכים אפילו לאגודת הסטודנטים, משום שהם מרגישים שאין לאגודה מה להציע להם (אולי חוץ מהבטחות לקפיטריה). תוצאות המדד החברתי המשולב שלנו אכן מאששות תחושה זו, שכן המכללה זכתה לציון 50.7, שממקם אותה במקום הרביעי מהסוף...

חברויות נוצרות, מן הסתם, "אבל בצורה פרטנית, לא כולם ביחד". כששאלנו את הסטודנטים על יתרונות החוג, היו כאלה שכתבו "יש אנשים נחמדים", וגם "קרוב לבית", כלומר הרוב מרוצים מהאנשים שלומדים אתם, אבל בסוף היום חוזרים איש איש לביתו, ולא נוהגים לבלות יחד או ללמוד יחדיו בצורה ניכרת.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005