"התחלופה גבוהה - המרצים מתחלפים, המתרגלים מתחלפים, וגם הסטודנטים מתחלפים" כך מתאר סטודנט את אופי החוג במכללת אריאל. הנדסת חשמל, שנחשב למסלול יוקרתי במיוחד בעבור סטודנטים ברוב המוסדות, נחשב במכללה זו למסלול קשה רק מעט יותר ממסלולים כמו הנדסת תעשייה וניהול או מדעי המחשב. בהתאם לכך, עקרונות הקבלה לחוג מעט יותר מחמירים מעקרונות הקבלה הכלליים לחוגים אחרים במכללה, וכוללים גם ציון פסיכומטרי. היחידים שאינם נזקקים לציוני הפסיכומטרי כדי להתקבל הם הנדסאים (המעוניינים "לשדרג" את התואר). הטבה נוספת להנדסאים היא העובדה שהם יכולים לסיים את התואר בשלוש שנים ולחסוך שנת לימודים אחת. הטבות אלה הביאו לכך שההנדסאים הם חלק דומיננטי מהסטודנטים. נראה שאכן מדובר במסלול אטרקטיבי במיוחד למי שכבר השקיע שנתיים של לימודים ומעוניין לקדם את עצמו במהירות האפשרית, אולם פרט ליתרון זה ולריכוז מרשים של חברי סגל בכירים, קשה למצוא יתרונות נוספים, ואולי זו הסיבה שבסקר שלנו הגיעה המכללה למקום הלפני אחרון בדירוג הכללי של הנדסות חשמל.

אקדמי: גישה סלחנית לסטודנטים
המכללה גאה במספר מרשים של חברי סגל בכירים (כולל ארבעה פרופסורים), שהעניקו לה מקום 5 בדירוג סגל - כלומר, שני מבין המכללות. הבעיה של הסטודנטים היא דווקא עם חברי הסגל הוותיקים פחות. הסטודנטים טוענים שלא נתקלו כמעט באותו המרצה פעמיים, בעיקר משום ש"הם בורחים מפה". סטודנטים שחזרו על קורס בפעם השנייה (כדי להשלים את התואר מ-BA ל-BSc), עברו קורס שונה, עם מרצה חדש, חומר חדש ודרישות חדשות. בין הסיבות שנמנו כהסבר לבריחה ההמונית היו סיבות פיננסיות (מרצים התלוננו בכיתה על עיכוב במשכורות), סיבות אידאולוגיות וסיבות ביטחוניות ("רואים את האזור בחדשות וזה מרתיע אנשים מלבוא"). מעניין לגלות שלא רק המרצים אינם בטוחים לגבי האזור הבעייתי, אלא גם הסטודנטים: בהתייחס למידת שביעות הרצון מהאזור שבו נמצא המוסד, העניקו הסטודנטים למכללת יש"ע את הציון הנמוך ביותר (3.3 מתוך 5) מבין כל המסלולים בארץ.

רמת הלימודים אינה גבוהה במיוחד, ודי אם נאמר שהנדיבים מבין הסטודנטים הגדירו אותה כ"סבירה מינוס". בהקשר זה יש לציין שרוב הסטודנטים מאושרים מרמה זו, המאפשרת להם "לעבוד פחות קשה בעבור ציונים יותר טובים". סטודנט בעל קשרים במסלול הנדסת חשמל בטכניון ציין ש"החבר שלי בטכניון לומד בחצי סמסטר את מה שאני לומד בסמסטר שלם או בשנה שלמה". בהתאם, מספר השעות שהם לומדים בבית (10.2 בממוצע) נמוך ביחס לממוצע (13.8) הארצי בתחום, ומדורג שלישי מהסוף.

איכות ההוראה אינה גבוהה ויש מרצים המאשרים את ההרגשה ש"הסטודנטים לא בראש העדיפות שלהם". רמת ההוראה שלהם נמוכה ויעילות ההרצאות מוטלת בספק, כך שכמחצית מהסטודנטים מעדיפים לשבת בבתיהם וללמוד לבד. "מי שיושב כל יום בבית ומשקיע, הסיכויים שלו להצליח במבחן עולים. מי שבא גם לשיעור צריך להביא בחשבון שהוא מקטין את סיכויי ההצלחה" הסביר לנו סטודנט שנה ב' וחבריו הנהנו במרץ. תלונה שחזרה במספר רב של מסלולי הנדסה נוגעת למרצים שעברית אינה שפת אמם, "אולי המרצה מעביר את החומר בצורה טובה ואנחנו לא יודעים, כי אנחנו פשוט לא מבינים מה הוא אומר". לפיכך, אין זה מפתיע לגלות שגם בסקר שלנו המספרים מדברים בעד עצמם, ומעניקים למסלול את המקום האחרון במדד הלימודים הכולל - ציון 54.1 מתוך 100, רחוק כמעט 30 נקודות מהמקום הראשון (הטכניון).

כפיצוי, המתרגלים נחשבים לטובים יותר בהוראה מהמרצים ו"שומרים פחות על דיסטנס". הם מתחלקים ל"תותחים מאוניברסיטת תל אביב" וכאלה ש"עדיין בחיתולים". כולם בוגרי תואר ראשון בתחום וכולם זמינים מאוד לסטודנטים ומשתדלים מאוד לעזור. לעומת זאת, לא לכולם יש הידע המתאים, או שוב, השפה המתאימה.

החוג אינו מערים מכשולים בפני הסטודנטים, ודואג שרובם ככולם יסיימו את הלימודים. מדיניות הניפוי היא "ניתן לסטודנט להחליט אם מקומו אתנו", ואכן, הסטודנטים הלא מעטים שעזבו את המסלול עשו זאת מרצונם החופשי, ולא בגלל ציונים או עבירות. שמענו על סטודנטים שנתפסו מעתיקים במבחן, עבירה אקדמית חמורה לכל הדעות, ולא עלו לוועדת משמעת (הליך מקובל באקדמיה, שמוביל בדרך כלל לסיום הלימודים של הסטודנט במוסד), או שכן עלו לוועדת משמעת וזו הסתפקה בנזיפה ידידותית. גישה סלחנית נוספת היא עמדתו של החוג כלפי הגשת העבודות: "צריך להגיש עבודות בזמן, אם לא מגישים, לא נורא, לא יורדות נקודות".

תנאים ושירות: באמצע הסקלה
על פי רוב היחס אל התלמידים יעיל מאוד ומקצועי: "המזכירות עושות את העבודה כמו שצריך, לא תמיד זה בא עם חיוך". יחד עם זאת, מחלקים הסטודנטים את המזכירות לשני סוגים, המזכירות, הנחשבות ל"עוינות" והמזכירות הנחשבות ל"ידידותיות למשתמש". בסקר שלנו זכו שירותי המזכירות לציון 3 מתוך 5, בדיוק באמצע הסקלה, כנראה איזון בין האדיבות המעטה מצד אחד, ובין מקצועיות ויעילות מצד אחר.

בנוגע לתנאים, המצב דומה - שביעות רצון חלקית בלבד. הסטודנטים מסכימים שמדובר במקום "מסודר, נקי ונחמד", אבל גם "יכולים לשפר אותו הרבה מעבר למצב הנוכחי". התלונות ששמענו עסקו בעיקר במחסור במכונות צילום, בספרייה ובמחסור באינטרנט במעונות. בסקר שלנו הגיעה המכללה למקום נמוך יחסית במדד התנאים הכולל, עם ציון 67.1 מתוך 100.

חברתי: אם אין אני לי חברי לי

צורת הלימוד המועדפת בחוג היא לימוד בקבוצות: "פה אין סנובים, לכל סטודנט מחוברים עוד שניים שלושה חברים שהוא לומד איתם". חומר הלימודים מועבר מיד ליד באופן חופשי, גם בין שנתונים שונים. סטודנט שעומד לסיים את לימודיו סיפר לנו שבמהלך הלימודים צבר חוברות קורסים המכונות על שם החברים מהם צילם את החומר, כך שיוצא שספרי הלימוד שלו קרויים "משה א'", "משה ב'", ושלושה כרכים של "חבצלת"... הסטודנטים בחוג לא שמעו על מתח או תחרותיות והחיים מתנהלים כמו בקומונה ענקית: "כל שבוע סטודנט אחד עושה את העבודה וכולם מצלמים ממנו".

למרות שיתוף הפעולה האקדמי המרשים בין הסטודנטים, המדד החברתי בסקר שלנו היו מרשים פחות - המקום השלישי מהסוף, עם ציון 45.8 בלבד (המסלול החדש באוניברסיטת בר אילן, שהוא בעל הרכב חברתי דומה יחסית, הגיע למקום החמישי, עם ציון 57.4 במדד זה). ייתכן שהסטודנטים אינם נוהגים לבלות יחד מחוץ לשעות הלימודים. אגודת הסטודנטים של המכללה זכתה לציון 2 מתוך 5, הנמוך ביותר מבין כל האגודות במוסדות למיניהם. גם מדד הגיבוש החוגי הוא אחד הנמוכים בסקר שלנו. נראה שהיחסים בין הסטודנטים אכן טובים ותומכים, אך אינם נמשכים מעבר לשעות הלימודים, ואינם תופסים חלק מרכזי בחייהם.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005