מבוא >אקדמי: תוכנית לימודים >תעסוקה: מה עושים >חברה: מי לומד >שביעות רצון + דירוג

 במאמר הקודם הסברנו את מבנה תוכנית הלימודים לתואר במשפטים, במאמר זה נבין מה קורה לאחר סיום הלימודים מבחינת עבודה ולימודי המשך.

 להיות סטאז'ר

רובם הגדול של הסטודנטים למשפטים, אם כי בהחלט לא כולם, ניגשים ללימודים מתוך כוונה לעסוק בעריכת דין. החוק בישראל ייעד לעורכי דין (ולהם בלבד) עיסוקים מספר: ייצוג לקוח בפני ערכאה משפטית, מתן שירותים משפטיים בשכר, ייעוץ משפטי, וכו'; רק משפטן שמשתייך ללשכת עורכי הדין נחשב לעורך דין. לשכת עורכי הדין, מצדה, מקבלת לשורותיה רק בוגרי תואר במשפטים, שסיימו התמחות (סטאז') של שנה, ועברו בהצלחה את בחינות הלשכה. תנאי נוסף, שמעמידה לשכת עורכי הדין בפני המבקשים להתקבל אליה, הוא שלא יהיה להם עבר פלילי כלשהו. לכן, אם למישהו מכם יש רישום במשטרה, כדאי מאוד שתבדקו האם תוכלו להתקבל ללשכה לפני שאתם נרשמים ללימודים.

כידוע, היחס בין מספר הסטודנטים למשפטים ועורכי הדין בישראל, לבין גודל האוכלוסייה, הוא מהגבוהים בעולם. משרת מתמחה במשרד או במוסד בעל מוניטין – כמו הפרקליטות, בית המשפט העליון, או משרדי עורכי דין ידועים – היא תפקיד מבוקש מאוד שהתחרות עליו גדולה. רוב הסטודנטים למשפטים מתחילים לחפש מקום להתמחות אחרי סיום שנה ב' – שנה וחצי לפני שיתחילו את ההתמחות עצמה. מאחר שבשלב זה אין לסטודנטים ניסיון רב בתחום, מלבד מידת הצלחתם בבחינות החוג, התחרותיות בחוג למשפטים והדאגה לציונים גבוהים הן משמעותיות מאוד. חלק מהסטודנטים אף מחפשים עבודה בטרום-סטאז' לפני שהם מסיימים את לימודיהם, בדרך כלל במהלך שנה ג'.

סטודנטים שמתחילים את ההתמחות שלהם מגלים מיד שהלימודים בתואר לא הכשירו אותם כמעט לעבודה המעשית, ובתפקידם החדש כ"שוליות עורכי דין" הם נאלצים ללמוד הכול מהתחלה. חשוב לדעת, כי שעות העבודה של סטאז'רים במשרדים פרטיים יכולות להיות קשות וארוכות מאוד; בדרך כלל הן מקבילות לשעות העבודה של עורכי הדין הזוטרים. יום עבודה ממוצע יכול בהחלט להימשך שתים-עשרה שעות, ולעתים אפילו יותר. שעות העבודה במשרדים ממשלתיים כמו הפרקליטות, בתי המשפט והסניגוריה הציבורית סבירות יותר. למעשה, משערים שאחת הסיבות לשליטה הנשית המוחלטת בפרקליטות המדינה היא שעות העבודה הנוחות – נשים בכלל, ואימהות צעירות בפרט, נוטות להעדיף מקומות עבודה שיאפשרו להן להשקיע זמן במשפחותיהן. השכר הממוצע המשולם לסטאז'ר נמוך מאוד – כ-4000 ₪ בחודש. במשרדים מסוימים הסטאז'רים מקבלים מעט יותר, אך בכל מקרה הדרך להשגת רווחה כלכלית עודנה ארוכה.

מי שסיים את הסטאז' יכול לגשת לבחינות הלשכה. בחינות אלה נערכות פעמיים בשנה, ומתחלקות לנושאים שונים – נזיקין, מקרקעין, וכו'. חומר הלימוד לבחינות אינו חופף לחומר הלימוד של התואר, ורוב הסטאז'רים משקיעים בלימודים לקראת הבחינות חודשיים-שלושה. בשנים האחרונות צצו חברות פרטיות המציעות קורסי הכנה לבחינות הלשכה. מה שנדרש לעמידה בבחינות אלה הוא בעיקר זיכרון טוב; שיעור העוברים את הבחינות בהצלחה הוא גבוה. אפילו בחלשים שבמוסדות רואי החשבון היו מקנאים בכם.

מה עכשיו? חלק הארי של הסטאז'רים נשארים לעבוד כעורכי דין במשרד שהתמחו בו, או מוצאים עבודה כשכירים במשרד אחר. אחרים מצטרפים לסניגוריה הציבורית, ומתחילים לקבל דרכה לקוחות. בכל מקרה, עורך דין צעיר על פי רוב לא יפתח משרד משלו, אלא יעבוד כשכיר. כפי שציינו קודם, שעות העבודה של עורך דין זוטר ארוכות מאוד, והמשכורת שיקבל עתה גבוהה אך במעט מזו של סטאז'ר; כיום, המשכורת הממוצעת לעו"ד בשנתו הראשונה היא כ-5,500 ש"ח לחודש (ברוטו).

במה עובדים?

משפטנים, ובעיקר עורכי דין, יכולים לעבוד בתחומים מגוונים: תכנון וניסוח חוקים (במשרד המשפטים), ייעוץ משפטי, ניהול משא ומתן, ניסוח חוזים ומסמכים משפטיים אחרים (למשל: רישום חברה או הכנת צוואה), בוררות, או מחקר והוראה. מספר מצומצם מקרב עורכי הדין יגיעו בסופו של דבר להיות שופטים ויועצים משפטיים בכירים, וחלקם עשויים למצוא את עצמם בנקודות מפתח של קבלת ההחלטות במדינה. בוגרי תואר במשפטים, שאינם מעוניינים לעסוק בעריכת דין, ימצאו שלימודי המשפטים העניקו להם השכלה כללית שיכולה בהחלט לתרום לתפקידי ניהול שונים, בפרט במינהל הציבורי.

רוב עורכי הדין אכן יעסקו בתחומים של מתן ייעוץ ושירותים משפטיים. השוק כיום הוא שוק של התמחויות: עורכי דין פרטיים ומשרדי עורכי דין מתמחים בתחום מוגדר, או במספר מצומצם של תחומים – משפט פלילי, דיני תאגידים, משפחה, רישום פטנטים, מקרקעין, מסים וכו'. בשנים האחרונות ניכרת גם מגמה של עורכי דין המתמחים בליטיגציה – הופעה בבתי משפט. בכל תחום שבו תבחרו להתמחות, אתם יכולים לצפות לעבודה קשה מאוד לפחות בשנים הראשונות לדרככם המקצועית, אם כשכירים ואם כעצמאים.

לימודים מתקדמים

כל האוניברסיטאות בארץ מציעות לימודים לתואר שני ולדוקטורט במשפטים, וגם חלק מהמכללות מציעות מסלולים לתואר שני בלי תזה (כלומר – תואר שני שאינו מאפשר להמשיך לדוקטורט). אם כי תארים אלה אינם דרושים כדי לעסוק במקצוע, עוד ועוד עורכי דין ממשיכים ללימודים מתקדמים, בעיקר בשל התחרות הרבה בשוק. כמו כן, תואר מתקדם יותר מאפשר לעורך הדין לגבות שכר גבוה יותר בעבור שירותיו.

מבוא >אקדמי: תוכנית לימודים >תעסוקה: מה עושים >חברה: מי לומד >שביעות רצון + דירוג

מתוך "מדריך להשכלה גבוהה".