המכללה האקדמית אחווה החלה את פעילותה בשנת 1993, ואושרה כעמותה נפרדת בשנת 2000. היא פועלת בהאחריות האקדמית של אוניברסיטת בן גוריון, או כפי שמסביר אתר האינטרנט של המכללה: "האוניברסיטה קובעת את תוכניות הלימודים, את המרצים ואת רמת הבחינות". במכללה מלמדים ארבעה תחומים עיקריים: מדעי הטבע (החוגים מדעי החיים, מתמטיקה ומדעי המחשב), ניהול (החוגים ניהול, כלכלה וניהול), מדעי החברה (חוגים כמו כלכלה ומינהל עסקים, מדעי ההתנהגות) ומדעי הרוח (חוגים כמו היסטוריה, ספרות, לשון). שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי, והתואר המוענק בסיום הלימודים, גם הוא מטעם האוניברסיטה, יכול להיות BA או BSc, בהתאם לתחום הלימוד.

בניגוד למכללות חסות כמו ספיר ואשקלון, שהחלו כבר לחלק תואר משל עצמן בצד התואר של האוניברסיטה האם, מכללת אחווה מציעה כיום רק תארים של אוניברסיטת בן גוריון. אפילו מסלולים שבהם לומדים את כל שלוש השנים של התואר במכללה ומקבלים תואר אוניברסיטאי (כפי שקיים למשל בגליל מערבי ובעמק הירדן) אינם מוצעים באחווה - כל סטודנט כאן יידרש ללמוד לפחות שנה אחת בבן גוריון. יתרה מכך, לדברי המכללה אפילו המסלולים האקדמיים במכללה אינם נחשבים כחוגים ובראשם עומד 'מתאם אקדמי' ולא ראש חוג. לפיכך, אף שהמועצה להשכלה גבוהה מצהירה שמכללות החסות צריכות לקבל עצמאות בקרוב, קשה לנו לדמיין את אחווה עומדת על שתי רגליה בלי תמיכה. על פי הראייה שלנו, המכללה טרם הגיעה לרמת בשלות נאותה של היצע רחב ומגוון של קורסים, תשתית לימודית (מעבדות, ספריה) וסגל בכיר ועצמאי. בלעדיהם תפגע הרמה האקדמית אם תופסק התמיכה האוניברסיטאית במכללה.

המכללה האקדמית אחווה היא חלק מהקמפוס האקדמי אחווה, הכולל בתוכו גם מכללה אקדמית לחינוך וכמה גופים נוספים. קמפוס המכללה, שאינו גדול במיוחד, ממוקם סמוך לקריית מלאכי. המבנים ישנים, אך מתוחזקים היטב, וניכר ניסיון לשמור על חזות חיצונית נעימה. מבני הלימודים מסודרים בעיגול סביב רחבה מרכזית, שבה נמצאת הקפיטריה. אגב, הקפיטריה של אחווה גרועה כנראה במיוחד; יצא לנו לשמוע לא מעט סטודנטים במוסדות שונים מתלוננים על הקפיטריות שבמקום, אך אחווה היא בין המוסדות היחידים שבהם הסטודנטים נידבו מידע זה מרצונם, ולא בתשובה לשאלה בנושא: "תרשמי שזה המקום הכי מסריח בעולם, ממש לא ראוי". מהמכללה נמסר לנו כי לאור השירות הגרוע הם ביטלו את החוזה עם מנהל הקפטריה והוא הוחלף.

מכללת אחוה דורגה במקום ה-29 מבין 31 המוסדות הנסקרים. זהו דירוג נמוך, המוסבר בעיקר על ידי הפרמטרים של הוראה ושירות. בדירוג ההוראה קיבלה המכללה ציון כולל של 50, ודורגה במקום הלפני אחרון בארץ, שאותו היא חולקת עם מכללת עמק הירדן. דירוג השירות זיכה אותה בציון כולל 64, שוב במקום לפני האחרון בארץ, כשהיא מקדימה רק את אוניברסיטת בר אילן. הציון של חיי החברה, לעומת זאת, גם אם נמוך יחסית לבן גוריון, 48, גבוה יותר מהציון במדד זה במכללות דרומיות אחרות, כמו ספיר ואשקלון.

אקדמי: "הכניסה האחורית של בן גוריון"

המכללה פועלת באחריות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון, ומקיימת תוכניות לימודים אשר בסיומן תקבלו תואר ראשון (B.A ו-BSc) של האוניברסיטה. הסטודנטים בתוכניות המשותפות למכללה האקדמית אחווה ולאוניברסיטת בן גוריון מתחילים את לימודיהם במכללה ומסיימים אותם באוניברסיטה, ואכן, רבים מהם ציינו שבחרו ללמוד באחווה, מפני שהיא משמשת "דלת אחורית לאוניברסיטה". מועמדים ללימודים נדרשים להציג תעודת בגרות מלאה, הכוללת בגרות באנגלית ברמה של 4 יחידות לפחות, וציון פסיכומטרי. הקבלה תתבסס על ציון הפסיכומטרי בלבד, או על שקלול של ציון הפסיכומטרי עם ציוני הבגרות, לפי בחירתו של המועמד. כלומר, זוהי בהחלט דרך קלה ונוחה יותר לקבל תואר של אוניברסיטה, מאשר להירשם לאוניברסיטה עצמה.

רבים מהמרצים ומהמתרגלים המלמדים באחווה מגיעים מאוניברסיטת בן גוריון (אם כי לא הבכירים מביניהם, כפי שמשתקף ביוקרת הסגל הנמוכה בהשוואה למוסד האם), לשביעות רצונם של הסטודנטים. חומר הלימודים תואם גם הוא את חומר הלימודים הנלמד באוניברסיטה, וכן גם הבחינות: יש תלמידי חוגים שנוסעים לעשות חלק מהמבחנים באוניברסיטה עצמה, בעוד תלמידי חוגים אחרים עושים את המבחנים במכללה, אך ציוניהם מתוקננים על פי ציוניהם של הסטודנטים בחוג המקביל בבן גוריון.

מספר הסטודנטים בשנתון במכללה האקדמית אחווה קטן בהרבה ממספרם בחוג המקביל באוניברסיטה, מה שמאפשר להם ליהנות מיחס אישי יותר מצד המרצים. הסטודנטים מגלים עניין בחומר ההרצאות, וחשים שהמרצים עונים היטב לשאלות בכיתה (בשני מדדים אלה קיבלו המרצים באחווה ציונים גבוהים מהממוצע - 3.5 ו-3.8, בהתאמה). כמו כן, רוב הסטודנטים מציינים לטובה את היחס מצד המרצים והמתרגלים, ומרגישים בנוח לפנות אליהם בשאלות ובבעיות. הסטודנטים מרוצים גם מגודלם הקטן (יחסית) של החוגים, הנע בין עשרות ספורות של סטודנטים, לכ-100 סטודנטים בשנתון.

נושא אחד שבו גודלה הקטן של המכללה פועל לרעת הסטודנטים הוא בתחום קורסי הבחירה: היצע קורסי הבחירה, לדעת הסטודנטים, קטן ולא מספק. לאחר שבדקנו את היצע קורסי הבחירה במוסדות הלימוד השונים, אנו יכולים להעיד שדעת הסטודנטים בעניין מתבססת על עובדות מוצקות: היצע קורסי הבחירה במכללה האקדמית אחווה הוא הנמוך ביותר מבין ההיצע בכל מוסדות הלימוד שסקרנו, ולא רק בשל העובדה שהסטודנטים שלה לומדים במוסד אחר בשנה השלישית ללימודים, שבה נלמדים רוב קורסי הבחירה. מצאנו היצע קורסי בחירה גדול יותר במכללות אחרות המקיימות תוכניות לימודים דומות, כמו המכללה האקדמית אשקלון והמכללה האקדמית ספיר.

מבחינת בכירות של סגל אקדמי, מכללת אחווה צועדת בראש עם ציון של 1.1, הרבה מעבר לציון במדד זה של המכללות הדרומיות האחרות - אשקלון, ספיר והנדסה בנגב. המכללה אינה מציעה תארים מתקדמים, וגם אינה מקיימת פעילות במכוני מחקר. הספרייה במכללה בינונית בגודלה, אך חלק ניכר ממנה מוקדש למכללה לחינוך. עקב כך, היצע הספרים לתלמידי המכללה האקדמית נמוך יחסית, והם נאלצים להגיע לבן גוריון לספרייה. כאינדיקציה משעשעת לדלות החומר, כשהגענו לראיין סטודנטים במכללה, פנינו לספרייה, אך לא מצאנו שם אפילו סטודנט אחד של המכללה האקדמית. הסטודנטים הנ"ל נמצאו על הדשא, או בספרייה של אוניברסיטת בן גוריון. המכללה מסרה בתגובה שקיימות בספריה מערכות למידה מרחוק (שירות שקיים כמעט בכל המוסדות), ובנוסף הם מציעים לסטודנטים גישה למאגרי מידע ב full text.

תנאים ושירות: נתקעים באמצע, בין המכללה לאוניברסיטה

משיחות שניהלנו עם הסטודנטים, ומתוצאות הסקרים עולה, שהחיסרון העיקרי של המכללה הוא המינהלה שלה. סטודנטים מכל חוגי הלימוד כמעט מעלים טענות קשות כנגד שירותי המינהלה, עד כדי כך שהיו סטודנטים שאמרו שלא היו ממליצים לחבריהם ללמוד באחווה, רק בשל סיבה זו. הבעייתיות מתבטאת גם ביחס אל הסטודנטים, שהוא לעתים קרובות לא אדיב ולא אישי, עד כדי כך שיש סטודנטים שמעדיפים כבר שלא לפנות אל המזכירות; וגם בחוסר ארגון מינהלתי: טפסים אינם מגיעים ליעדם, מערכת השעות משתנה בלי הודעה מוקדמת, וכיוצא בזה. לטענת הסטודנטים: "המקום מבזה את הסטודנטים הלומדים בו".

בעיות אחרות נוצרות בשל שיתוף הפעולה עם בן גוריון, שלעתים קרובות מעמיד את הסטודנטים במצב ביניים לא נוח. בשל האחריות האקדמית של האוניברסיטה, חלק גדול מהעניינים המינהלתיים מטופלים דרכה. למשל, בחוג למדעי ההתנהגות, כלכלה וניהול, הקשר עם המכללה רופף עד כדי כך, שהסטודנטים בחוג אפילו מחזיקים בתעודת סטודנט של האוניברסיטה ולא של המכללה. העבודה מול האוניברסיטה ולא מול המכללה יוצרת מצב שבו הסטודנטים צריכים לנסוע לאוניברסיטה כדי לטפל בעניינים פשוטים כמו ערעור על ציונים. סטודנטים שפונים אל המזכירות ואל היועצות כדי להיעזר בהן, מגלים ש"יש הרבה דברים שאף אחד פה לא יכול לתת לנו מענה בקשר אליהם". כך למשל, סטודנטים מהחוג למדעי ההתנהגות סיפרו לנו, שבשל ייעוץ לא טוב לא ידעו אילוקורסים עליהם ללמוד כדי שיוכלו לנסות להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה.

הטענות הקשות על המזכירויות ועל המינהלה, ששמענו מהסטודנטים בעל פה, קיבלו תמיכה מלאה בסקר שערכנו: גם שירותי המזכירות וגם שירותי המינהלה של המכללה האקדמית אחווה קיבלו את הציון הנמוך ביותר (2.1, בשני המקרים) מבין הציונים של כל מוסדות הלימוד שנסקרו. אוניברסיטת בן גוריון, ששיתוף הפעולה עמה אחראי לחלק מצרות הסטודנטים, קיבלה גם היא ציונים הנמוכים מהממוצע בתחומים אלה - אך לא נמוכים עד כדי כך...

למרות חזותם הסבירה של מבני הלימוד במכללה האקדמית אחווה, נוחות כיתות הלימוד ושירותים אחרים במקום אינם מספקים; גם הסטודנטים הלומדים באחווה, וגם סוקרים שלנו שערכו תצפיות במקום, נתנו לתנאים הפיזיים במכללה ציונים נמוכים במיוחד, כאשר ציוני הסטודנטים מיקמו את המכללה במקום השני מהסוף (עם ציון 2.7; רק הסטודנטים בשנקר שבעי רצון עוד פחות). ציוני הסוקרים מיקמו אותה במקום הרביעי מהסוף (עם ציון 3 - מסתבר שהתנאים במכללה האקדמית של תל אביב-יפו ובאוניברסיטת דרבי גרועים עוד יותר, לפחות בעיני המתבונן).

על הקשר אתנו

מכללת אחווה הייתה אחת מהקשות ביותר להשגת תגובה, ונקטה לסירוגין גישה עניינית ואיומים משפטיים. לבסוף קיבלנו מהם תגובה באורך 5 עמודים, אבל בלי אישור לפרסם אותה.

חברתי: החבר'ה זה היתרון פה, אבל חיי החברה אינם סוערים

מבחינה דמוגרפית, הקמפוס האקדמי אחווה והמכללה שבתוכו הטרוגניים מאוד: תושבי הדרום ותושבי המרכז, יהודים, ערבים ובדואים, דתיים וחילוניים, עולים חדשים וילידי הארץ. הקבוצות השונות שבמכללה אינן נוטות להתערב זו בזו מבחינה חברתית, אך לא ניכר מתח פוליטי או חברתי ביניהן, ושלא כמו במוסדות אחרים (מכללת ספיר, או המכללה האקדמית למשפטים, למשל), לא נתקלנו באחווה בסטודנטים שציינו לשלילה את העירוב הדמוגרפי.

חיי החברה של הקמפוס אינם סוערים במיוחד. הסטודנטים מרוצים מאוד מהאווירה בקמפוס ומחבריהם ללימודים: "החבר'ה זה היתרון הגדול פה". שביעות הרצון מתבטאת בגיבוש החברתי במכללה; הציון שנתנו הסטודנטים לגיבוש במכללה (3.5) ממקם אותה במקום הרביעי המכובד, כמה וכמה מקומות מעל אוניברסיטת בן גוריון שאליה הם עתידים לעבור. למרות הגיבוש החברתי, נכונות הסטודנטים להיות מעורבים בחיי הקמפוס מעבר לשעות הלימודים מצומצמת. הם אוהבים את החברה שבה הם לומדים, אבל רוב הסטודנטים אינם גרים באזור המכללה, אלא ביישובים שונים בדרום ובמרכז, ובתום יום הלימודים הם ממהרים לחזור לבתיהם. מעונות המכללה מפוזרים בקיבוצים שונים סביבה, ומספר הסטודנטים המתגוררים בהם קטן למדי, כך שגם במעונות לא נוצרו חיים סטודנטיאליים של ממש. עוד חסרון קשור למיקום הגיאוגרפי של המכללה: למרות קרבתה היחסית למרכז, מספר מקומות הבילוי בסביבה הקרובה למכללה הוא מהנמוכים ביותר במדגם - כ-20 מקומות בילוי בלבד, ברדיוס של 20 ק"מ.

יתכן, אמנם, שאגודת סטודנטים טובה הייתה יכולה להתמודד עם בעיות אלה, אך אגודת הסטודנטים של אחווה אינה כזאת: בסקר קיבלה אגודת הסטודנטים של אחווה את הציון הנמוך ביותר מבין האגודות בכל מוסדות הלימוד שסקרנו, הרבה מתחת לאגודה של המכללה האקדמית ספיר, המתחרה אתה על אותו קהל סטודנטים פוטנציאליים.