אוניברסיטת בן גוריון החלה דרכה כ"מכון להשכלה גבוהה בנגב", שנוסד על ידי קבוצה של תושבי המקום. בשנת 1969 נחנכה אוניברסיטת הנגב, ובשנת 1973 הוסב שמה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כיום לומדים באוניברסיטה יותר מ-18,000 סטודנטים לתארים ראשונים ומתקדמים.

האוניברסיטה ממוקמת בסמוך לכניסה הצפונית לעיר באר שבע, מול בית החולים סורוקה. קמפוס האוניברסיטה משתרע על שטח גדול, בלי אחידות ארכיטקטונית כלשהי. חלק מהבניינים מעוצבים בצורה חדשנית בשילוב של מתכת וזכוכית, כמו בניין משרדים של חברת היי-טק (הבניין להנדסת מכונות, למשל) וחלק מהבניינים מעוצב בבטון אפור ומשמים, כמו מחלקה פנימית א' בכל בית חולים ממוצע (הבניין של מעבדות מדעי המחשב, למשל). עם זאת, האווירה הדרומית, הדקלים והנחל (!) שזורם באמצע האוניברסיטה, מעניקים תחושה של נווה מדבר נעים ונוח, המקבל בברכה כל סטודנט ואורח.

ואכן, כמעט כל סטודנט בבן גוריון הוא אורח, שכן אחד המאפיינים של האוניברסיטה היא היותה אוניברסיטה של "קיבוץ גלויות", המאחדת צעירים מכל רחבי הארץ. רוב הסטודנטים מתגוררים במעונות האוניברסיטה, או מנצלים את שכר הדירה הנמוך בבאר שבע ושוכרים עם חבריהם דירה באחד הרחובות הסמוכים לאוניברסיטה; מגמה זו חזקה עד כדי כך, שברבים מהרחובות שמסביב לאוניברסיטה ניתן למצוא בנייני דירות שלמים, או אפילו רחובות שלמים, המאוכלסים רק על ידי סטודנטים - מעין מעונות מחוץ למעונות. האווירה, אמרו לנו, דומה לזו הנוצרת בבסיס צבאי סגור: "ביום ראשון אתה רואה את כולם מגיעים עם התיקים מהבית, וביום חמישי אתה מתחיל לברר מי עושה שבת השבוע". תחושת ה"ביחד" שנוצרת בשל הריחוק מהבית תורמת רבות להיווצרות החיים החברתיים המיוחדים והמדוברים כל כך של האוניברסיטה.

החיים החברתיים הפעילים והגיבוש החברתי, בצד האיכות האקדמית של בן גוריון, תורמים גם לשילוב המפתיע בין הלמידה האינטנסיבית של הסטודנטים, לבין העובדה שרובם משוכנעים כי הלימודים הם לא העיקר. אנו נתקלנו בסתירה זו שוב ושוב; למשל, כשביקשנו מהסטודנטים לתאר את חבריהם ללימודים, בחרו 34% מתוכם בתואר "חרשן" - שיעור גבוה מהממוצע, האופייני לאוניברסיטאות. מצד אחר, 18% מתוכם בחרו בתואר "שאנטי" - שיעור גבוה בהרבה מהממוצע, שרק כמה מכללות (כמו תל חי ועמק הירדן) הצליחו להתעלות עליו.

בדירוג הסופי הגיעה אוניברסיטת בן גוריון למקום השלישי והמכובד מאוד מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו. הנקודה החלשה ביותר של האוניברסיטה היא בשירות שניתן לסטודנטים, שעליו היא קיבלה ציון כולל של 69, הנמוך מהממוצע בכלל המוסדות שסקרנו (73). הנקודה החזקה ביותר של האוניברסיטה היא, כמובן, חיי החברה הידועים והמהוללים שלה. הציון שקיבלה בן גוריון במדד זה - 80 - מעניק לה את המקום הראשון מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו.

אקדמי: מרצים צעירים שבאים להשתפשף

אוניברסיטת בן גוריון מונה שש פקולטות: הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה למדעי ההנדסה, הפקולטה למדעי הבריאות, בית הספר לניהול ובית הספר ללימודי המדבר (שהוא כמעט יוצא הדופן היחיד בתוכניות האקדמיות שמציעה האוניברסיטה) המתמקד בלימודי מזג אוויר, במדעי המים ובאנרגיה סולרית בתנאי מדבר. כדי שלא תאבדו בשטף האינפורמציה הבא, נציין כבר עכשיו, לטובת הסטודנטים המעוניינים - באוניברסיטת בן גוריון אין מתקיימים לימודי משפטים. אך מלבד משפטים, מציעה בן גוריון לימודים לקראת תואר בכל תחומי הלימוד שהמדריך סוקר.

אף על פי שבן גוריון היא אחת האוניברסיטאות הצעירות בארץ, היא הספיקה לתפוס לעצמה מקום של כבוד מבחינה אקדמית. רבים מחוגי הלימוד המתקיימים בה קיבלו אצלנו את המקום הראשון או השני בדירוג - להבדיל מאוניברסיטת בר אילן או מאוניברסיטת חיפה, שגם הן צעירות יחסית. גם בריאיונות שערכנו עם סטודנטים באוניברסיטאות הוותיקות והנחשבות יותר, כמו הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, שמנו לב שהסטודנטים משווים את רמת הלימודים בחוגי הלימוד שלהם לרמת הלימודים בחוגים המקבילים בבן גוריון, ולעתים אף אינם בטוחים היכן הרמה גבוהה יותר. היינו עדים לוויכוח סוער בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית על איפה המבחנים קשים יותר, אצלם או בבאר שבע (סטודנטים לכלכלה מרבים לפתור מבחנים ישנים של מוסדות אחרים כדרך לתרגל מיקרו ומאקרו).

לכן, הופתענו לראות שהסטודנטים בבן גוריון עצמה אינם מעריכים כל כך את הרמה הלימודית באוניברסיטה: הציון שנתנו לאתגר האינטלקטואלי העומד בפניהם ממוצע, ודומה לציון שנתנו הסטודנטים בשאר האוניברסיטאות בארץ (למעט הטכניון). סטודנטית להנדסה בבן גוריון אמרה לנו: "באופן כללי רמת הלימודים נמוכה פה יותר מאשר ברוב האוניברסיטאות וברוב המכללות, אבל זה לא מעניין אף אחד, כי לא בגלל זה באנו ללמוד כאן". עם זאת, הנתונים המספריים מספרים סיפור שונה: למרות האתגר, הממוצע לדעתם, הסטודנטים של בן גוריון משקיעים 13.6 שעות שבועיות בלימודים בביתם. זוהי רמת ההשקעה הגבוהה ביותר מבין האוניברסיטאות, שנייה רק לסטודנטים של הטכניון. ואכן, 65% מהסטודנטים בבן גוריון תיארו את חבריהם ללימודים כ"משקיענים", שיעור שעובר את תל אביב ואת ירושלים ונופל רק משיעור הסטודנטים בטכניון שתיארו כך את חבריהם.

גם הציון שקיבלה בן גוריון במדד היוקרה מנוגד לתחושות הסטודנטים במקום: הוא עומד על 72.5, ומעניק לבן גוריון את המקום החמישי, אחרי הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. ברוב מחלקות הלימוד בבן גוריון ניתן למצוא תוכניות לימודים לתארים מתקדמים; מבין המסלולים שהמדריך סוקר אפשר למצוא תוכניות לתארים מתקדמים במדעי ההתנהגות, בכלכלה, במדעי המחשב, בהנדסת תעשייה וניהול, בהנדסת חשמל ומחשבים, ברפואה וניהול, ורק במחלקה להנדסת תוכנה עדיין אין תוכנית מאושרת לתואר שני. בבן גוריון 74 מכוני מחקר, מספר הממקם אותה במקום השלישי בארץ מבחינת פעילות מחקרית, אם כי הדבר גורם עוול לטכניון, שבו יש רק מכונים מדעיים שיקר מאוד להקים ולתחזק. רוב המכונים שייכים לפקולטה למדעי הרוח והחברה, ומיעוטם עוסק בפעילות מחקרית בנושאי הנדסה, רפואה ונושאים טכנולוגיים-מדעיים. לאחרונה התפרסם כי האוניברסיטה קיבלה תרומת ענק בסך 200 מיליון דולר, כמעט פי ארבעה מהתקציב השנתי של המוסד, המיועדת כולה למחקר. משאבים כאלה הופכים את המוסד לאטרקטיבי יותר לחוקרים, והתוצאה עשויה להיות עלייה ביוקרת המוסד. אגב, עצם קבלת תרומה בהיקף שכזה נחשבת בעולם האקדמי לכבוד גדול.

מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטה נמוך יחסית לאוניברסיטאות אחרות, אך יש לציין כי אוניברסיטת בן גוריון קנתה לעצמה שם כמוסד לימודים שמיטיב לזהות חוקרים טובים בעודם בתחילת דרכם האקדמית. אולי בשל היותם צעירים כל כך, המרצים בבן גוריון נחשבים למורים טובים, אך חסרי ניסיון: "זו אוניברסיטה שהמרצים הצעירים באים להשתפשף בה". לרמת העניין שהם מעוררים בהם נתנו הסטודנטים ציון של 2.9, המציב את בן גוריון במקום האחרון בין האוניברסיטאות, עם אוניברסיטת חיפה. גם הציון שנתנו הסטודנטים לאיכות התשובות של המרצים לשאלות בשיעור היא הנמוכה מבין המוסדות הדרומיים: 3.4 לבן גוריון לעומת 3.6 לספיר, 3.7 להנדסה בנגב, ו-3.8 למכללת אחווה ולמכללת אשקלון. הסטודנטים בבן גוריון אף אינם מעריכים במיוחד את מידת המומחיות של המרצים שלהם בתחום שאותו הם מלמדים, ונתנו להם ציון של 3.3, הנמוך מהציונים שקיבלו המרצים במכללות הדרומיות. ההפרש בין המוסדות שבכולם מלמדים בדרך כלל מרצים שמגיעים מבן גוריון תמוה מעט, ולא ברור אם הוא מרמז על צורת הגשת הרצאות שונה ממקום למקום, על העובדה שבמכללות מלמדים המרצים הזוטרים ולא המרצים הבכירים שלה (מה לעשות, בדרך כלל המרצים הזוטרים באמת מלמדים טוב יותר), או על הבדלים באוכלוסיית הסטודנטים במוסדות למיניהם.

על הקשר אתנו

רוב מסלולי הלימוד שסקרנו בבן גוריון הגיבו באופן ענייני, שעזר לנו לשפר את המידע שאנו מביאים במדריך. במיוחד נהנינו לעבוד מול הפקולטה להנדסה: המחלקות להנדסת אלקטרוניקה, להנדסת תוכנה, לתעשייה וניהול ולמערכות מידע שלחו לנו מידע ותיקונים (עקב תקלה מתודולוגית לא יכולנו לפרסם את המסלול למערכות מידע במדריך זה. נקווה לעדכן אותו באתר האינטרנט בעתיד). הפקולטה לרפואה שלחה לנו התייחסות מפורטת, כולל הפניה למחקרים מעניינים המשווים את בתי הספר לרפואה. במסלולים ה"כלכליים" שסקרנו קיבלנו תגובות קצרות יותר. מהמחלקות למדעי המחשב ולמדעי ההתנהגות לא שמענו מילה. אז מה נשאר? תגובת האוניברסיטה. דובר המוסד הודיע שאינו מוכן להגיב ולהתייחס לסקירה ולמדריך. חבל.

חברתי: "בן גוריון היא כמו קיבוץ של סטודנטים"

אוניברסיטת בן גוריון מושכת אליה סטודנטים בשל סיבה עיקרית אחת: החיים החברתיים. סטודנטים רבים הסבירו ש"הלימודים זה דבר די משני". נכון, הם מודים, יש פה ושם אנשים "שלא יוצאים מהבית ורק לומדים כל הזמן," אבל לכולם ברור שמדובר ב"סוג של בעיה נפשית". למרות שפע של בדיחות (על תעשייה וניהול, למשל) לא נראה שיש התפשרות על רמה אקדמית לטובת הרמה הגבוהה של הפעילויות החברתיות, אולם העובדה שזוהי הסיבה העיקרית לבחירתם של הסטודנטים באוניברסיטה הזו מגובה במספרים. 44% מהסטודנטים באוניברסיטה בחרו בה כמוסד הלימודים שלהם בגלל חיי החברה שבהם היא נודעת. מובן שבן גוריון קוטפת את המקום הראשון בארץ בתחום זה, אבל שימו לב גם להפרש העצום עד המקום השני - אוניברסיטת בר אילן, עם 13% בלבד. סיפור דומה מספרים המדדים של שכיחות הלימודים המשותפים ושכיחות הבילויים המשותפים: הציון שקיבלו הסטודנטים במדד שכיחות הלמידה המשותפת אינו מרשים כל כך (1.5), אף על פי שהוא מעל הממוצע בכלל המדגם. לעומתו, שכיחות הבילוי עם חברים, שקיבלה ציון של 3.1, מחזירה שוב עטרה ליושנה ומעמידה את בן גוריון במקום הראשון בארץ. ובקיצור - סטודנט שמתמקד בעיקר בלימודים יתקשה למצוא כאן את מקומו.

סטודנטית להנדסת חשמל שריאיינו מייצגת יפה את הכלל: היא ציינה שהעדיפה לבוא לאוניברסיטת בן גוריון, אף שהתגוררה בראשון לציון והבחירה הטבעית בעבורה הייתה אוניברסיטת תל אביב. את האוניברסיטה תיארה כ"קיבוץ של סטודנטים". היא הוסיפה ש"כל החברים שלי אינם מבאר שבע, כולנו פה תיירים וזו עובדה משמעותית ומגבשת". נדמה שזהו המצב בכל האוניברסיטה. נדיר למצוא פה סטודנט באר שבעי "אותנטי". הריחוק מהבית גורם, כנראה, להיווצרותם של הקשרים החברתיים החזקים. ואכן, לגיבוש החברתי באוניברסיטה נתנו הסטודנטים ציון של 3.3, המציב אותה מקום הראשון מבין האוניברסיטאות.

למרות ציפייתה של עיריית באר שבע, שהסטודנטים המגיעים ללמוד בבן גוריון יתערו בחיי העיר ואולי אף יישארו לגור בה, נראה שאין זה המצב. הסטודנטים חיים במעין "קמפוס מורחב" מסביב לקמפוס האוניברסיטה עצמו, ועורכים גיחות לחלקים האחרים של העיר לעתים נדירות ביותר. לתושבי באר שבע הסטודנטים קוראים "הנייטיבז", ונכונותם לבוא במגע עם שכונות המצוקה בעיר ועם המתגוררים בהן מוגבלת בדרך כלל למקרים שבהם הם מקבלים תגמול כלשהו, בצורת מלגה או נקודות אקדמיות; סטודנטים אמרו לנו ש"אנחנו מנסים שלא לדבר עם הילידים, אלא אם כן משלמים לנו על זה". עם הפרוייקטים בתשלום הסטודנטים דווקא משתפים פעולה, גם בשל הקושי הניכר למצוא מקומות עבודה בבאר שבע וסביבה. פה ושם גם ניתן לראות סטודנטים שמגיעים לשכונות לא כדי להרוויח כסף, אלא כדי להוציא אותו... על סמים, ש"אצלנו הם הכי זולים". אנחנו, כמובן, מאמינים בחיפוש אחר עניין ושמחה בחיים, בלי להזדקק לכימיקלים.

בין הפעילויות החברתיות של האוניברסיטה אפשר למצוא מגוון של חוגים, שימוש חופשי בבריכה, חדר כושר, מועדון בתוך האוניברסיטה המצטרף לפאבים הנמצאים מתחת לכל בניין מחוץ לאוניברסיטה, מכבסות אוטומטיות, שירותי אוכל ועוד מגוון של שירותים המיועד להנעים את חיי הסטודנטים ולמשוך אותם לאוניברסיטת בן גוריון. אגודת הסטודנטים, הפעילה מאוד על פי עדויות הסטודנטים, מדורגת במקום השני בארץ עם ציון של 3.4, אחרי הטכניון.

תנאים ושירות: מוטב באינטרנט מאשר פנים מול פנים

בניגוד חד לאווירה הנעימה השוררת בין הסטודנטים באוניברסיטה, האווירה השוררת בין הסטודנטים לבין אנשי המינהלה והמזכירות נוטה להיות לא נעימה עד עוינת. השירות המינהלתי בבן גוריון אינו מרשים את הסטודנטים, שנתנו לו ציון של 3.1, הנופל ברמתו מהשירות הניתן במכללות ספיר ואשקלון הדרומיות (3.5). הסטודנטים בבן גוריון מתרצים את העניין באופי הדרומי: "אף אחד לא רוצה לשרת אותך, כי ככה זה בבאר שבע". השירות של המזכירויות, כמעט בכל המסלולים שסקרנו, קיבל ביקורת חריפה הרבה יותר. אחת הסטודנטיות למדעי ההתנהגות ציינה: "הן בקושי פותחות את המשרד בזמן, סוגרות כמה דקות לפני הזמן, ובמהלך היום מקבלות אותך עם פרצוף חמוץ בלי להרים את העיניים מהדף". בהתאם לכך, הציון שקיבלו שירותי המזכירות בבן גוריון הוא 3, נמוך מהממוצע הארצי העומד על 3.3.

סטודנטים שאינם רוצים להיתקל במזכירות יכולים אולי להתנחם בשירותים המקוונים של האוניברסיטה: אתר הבית של בן גוריון הוא דל, לא נוח ולא מעודכן, אך לסטודנטים בעלי ססמה מוצע מגוון אדיר של שירותים שקיבל אצלנו ציון של 0.7 ומקום ראשון בין האוניברסיטאות, עם האוניברסיטה הפתוחה. לדברי הסטודנטים, הנהלת האוניברסיטה מודעת לכך שרבים מהם אינם נמצאים בסופי השבוע ובקיץ, ולכן משתדלת לתת את מרב השירות האפשרי דרך האתר.

מילה טובה בתחום המינהלה מגיעה לבן גוריון בתחום השקיפות. מבקר המבקש לעיין בתקציב האוניברסיטה ולהבין איך היא מתנהלת, יכול פשוט לגשת לספרייה ולעיין בספרי התקציב של השנים האחרונות. זה נשמע פשוט, וזה אכן לא צריך להיות קשה, אך בכל המוסדות שבהם היינו, למעט אוניברסיטת חיפה (צל"שניקית נוספת), מידע זה לא היה זמין.

האוניברסיטה בנויה בכמה סגנונות, כאילו כל אדריכל קיבל חלק ממנה ועיצב אותו לפי חזונו. היא משתרעת על שטח גדול למדי, אך נוח לניווט ולהליכה. במקום פזורים שלטי הכוונה רבים ויש היגיון פנימי בסדר המבנים. החזות הכללית היא נעימה, הבניינים עצמם מתוחזקים היטב ונקיים. בכל בניין יש מזנון או עגלת קפה וכריכים, כמו גם אוטומטים ומכונות צילום. אלה האחרונות, מתברר, הן לצורכי נוי בלבד, כיוון ששיעור קטן מאוד מהן אכן עובד. שמענו סיפורי אימים על סטודנטים שנאלצו לחכות שבוע כדי שמישהו מסגל התחזוקה ימלא את הדפים החסרים בכולן. בן גוריון הייתה גם מוסד הלימודים היחיד שבו כל הסטודנטים שריאיינו התלוננו על ציוד המחשבים; לדבריהם הוא מיושן, לעתים קרובות לא תקין, וקשה מאוד למצוא די עמדות מחשב פנויות. גם הציון הנמוך שקיבלה בן גוריון בתחום ציוד המחשבים ומכונות הצילום מספר סיפור דומה: ציון זה עומד על 2.9, ומעניק לה את המקום האחרון מקרב כל האוניברסיטאות בארץ. בית הסטודנט מכיל שירותים רבים לסטודנט כמו מרכז צילומים, חנות מכשירי כתיבה, כספומט, ומגוון מזנונים. הוא גם מציע פעילויות חברתיות רבות.

מעונות הסטודנטים ממוקמים משני צדי הקמפוס או בדירות מגורים מרוחקות יותר. במעונות יש יותר מ-2000 מיטות לסטודנטים יחידים ועוד קרוב ל-200 דירות לזוגות נשואים. בכל דירה יש מטבח מאובזר, מקלחת ושירותים. לכל דייר יש ארון בגדים, שולחן כתיבה ומדף ספרים. הקריטריונים לקבלה למעונות הם הכנסה חודשית לנפש במשפחת הסטודנט, מקום המגורים של הסטודנט, מספר שעות הלימוד השבועיות, שירות צבאי של הסטודנט, הישגים בלימודים או סטטוס אישי (עולה חדש בודד בארץ). שכר הדירה במעונות מעודכן מדי חודש בצמוד למדד ונע בטווח של 1300-495 ₪, על פי הציוד הנכלל בחדרים ומידת הפרטיות של כל סטודנט.

ספריית האוניברסיטה גדולה מאוד, וכמו באוניברסיטת חיפה היא ספרייה מרכזית של כל תחומי הלימוד. החיפוש בה הוא נוח במיוחד, כיוון שכל קומה מוקדשת לפקולטה אחרת או לכמה תחומים משותפים, כמו הנדסה ומדעים. בשל מחסור בעמדות מחשב, העבודה בספרייה על מחשבים היא אפשרית תיאורטית, אבל קשה לביצוע. כמו בכל האוניברסיטה, הזמינות של עמדות מחשב (כאלה שעובדות, כמובן) היא אפסית. באופן הולם לבאר שבע, מספר עמדות העבודה הקבוצתית עולה בהרבה על מספר פינות העבודה ליחיד, ובאמת האווירה בספרייה דומה יותר לאווירת ה"חברותא" הישיבתית של ספריית בר אילן, מאשר לאווירת חרדת הקודש בספרייה של הר הצופים.