המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה נמצאת במערב כרמיאל, משקיפה על בקעת בית הכרם ומוקפת נוף פסגות ירוק ומדהים. גם המכללה עצמה מתוכננת ומעוצבת להפליא - כשביקרנו שם ראינו זוג מצטלם לחתונה בקמפוס, והם אפילו לא היו סטודנטים...

מבחינה אקדמית מכללת אורט בראודה היא המכללה להנדסה היחידה בארץ המעניקה תוארי BSc בכל מסלולי הלימוד בה. למרות הנתון המרשים הזה, שמקדם את יוקרת המכללה, הסטודנטים שפגשנו היו, כנראה, ממורמרים מאוד, והדבר בא לידי ביטוי בסטטיסטיקה: כ-17% מהסטודנטים הלומדים כיום במכללת אורט בראודה מצטערים על בחירתם בה כמוסד הלימודים הגבוהים שלהם (המספרים האלה מזכים את המכללה במקום הגרוע ביותר בארץ בתחום זה).

לימודי ההנדסה הם במגמות בביו-טכנולוגיה, חשמל ואלקטרוניקה, תעשייה וניהול, מכונות, מערכות מידע, תוכנה, מתמטיקה ופיזיקה. תנאי ההרשמה לכל חוגי ההנדסה הם תעודת בגרות מלאה, וציון פסיכומטרי לא גבוה במיוחד של 500-450 (תלוי במחלקה), אם כי חתכי הקבלה גבוהים יותר. שכר הלימוד במכללה שווה לשכר הלימוד באוניברסיטאות. ההטבות המיוחדות להנדסאים במעבר לתואר ראשון הן יוצאות דופן בנדיבותן - פטור מקורסי הנדסה בהיקף של עד 40 נקודות אקדמיות.

בסקר שלנו המכללה מדורגת במקום ה-21 בארץ, ובמקום השישי בין תשע המכללות הטכנולוגיות. בתחום היוקרה המכללה עדיין מדשדשת בסוף הטבלה. לעומת זאת, ציון לשבח (בגובה 79 נקודות) מקבלת המכללה במדד השירות (היא נמצאת במקום הרביעי בארץ בתחום זה), ובמדד התנאים, עם ציון 78.5, שהוא מעולה גם בהשוואה למכללות פרטיות.

אקדמי: כישורי הוראה סבירים בלבד

מכללת אורט בראודה, בניגוד למכללות מסובסדות אחרות, הייתה עצמאית (כלומר, בלי חסות אוניברסיטאית) מיום הקמתה. תהליך הפיתוח שלה כלל קליטת סגל איכותי, שבעבורו המכללה היא בית אקדמי ומקום עבודה עיקרי. כיום חלק מסגל זה מלמד כמורים מן החוץ בטכניון.

בשורה התחתונה הסטודנטים כאן עובדים קשה בשביל התואר, והם בהחלט מרגישים שלא עושים להם הנחות. עם זאת, הם מרגישים שההוראה שהם מקבלים הייתה יכולה להיות טובה יותר ולאפשר להם להגיע רחוק יותר. הסטודנטים ביקורתיים כלפי הסגל, וחשים כי המרצים אינם מקצועיים, אינם מומחים בתחום שאותו הם מלמדים, ובעלי כישורי הוראה סבירים בלבד: "יאנוש קורצ'ק לא מלמד פה", הסביר לנו סטודנט. מחצית המרצים הם אנשי אקדמיה ורמתם האקדמית גבוהה מאוד, אולם מרצים רבים מגיעים "מהשטח" והם מהנדסים ואנשי מקצוע. רמת העניין שהם מצליחים לעורר, בנושא ההרצאה ובמקצוע העתידי, גבוהה פחות (בניגוד לאנשי השטח המעניינים יותר מאנשי האקדמיה ברוב המוסדות שבדקנו). זה, אגב, לא מקרה. במכללה מספר רב של המורים מן החוץ, דבר שמאפשר לה להציע מגוון רחב יותר של קורסי בחירה (43 לחוג, בממוצע). רוב המרצים מעבירים את השיעור בצורה מאורגנת וברורה, מה שנחשב לבונוס רציני בקרב הסטודנטים.

העניין שהמרצים עוררו בסטודנטים זכה לציון הנמוך 3.1, בניגוד לרמת העניין הגבוהה השכיחה במכללות אחרות להנדסה. מידת העניין בהרצאות במכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, למשל, זכתה אצל הסטודנטים לציון 3.5. כמו כן, תוצאות הסקר הראו שאיכות התשובות של המרצים לשאלות הסטודנטים במכללה (3.5) נמצאת מתחת לממוצע הארצי (3.7). לעומת זאת, היחס האישי והזמינות היחסית של המרצים והמתרגלים מוערכות מאוד על ידי הסטודנטים במכללה - 3.8, ציון גבוה יותר מכל אוניברסיטאות המחקר, ביניהן הטכניון (3.5), שאל הסטודנטים בו משווים עצמם הסטודנטים בלי הרף.

את האתגר האינטלקטואלי העומד בפניהם דירגו תלמידי המכללה ממוצע בלבד (3.7). לעומת זאת, נראה כי הדרישות מהם גבוהות יחסית, שכן מספר שעות הלימוד השבועיות בבית, שנוספות על שעות הלימוד בהרצאות במכללה, הוא מהגבוהים בארץ - 12.5 שעות לימוד שבועיות. במדד זה תופסת המכללה את המקום השני בקרב המכללות הטכנולוגיות: אחרי מכללת הדסה, עם השקעת שיא של 16.7 שעות (הטכניון, לשם השוואה, דורש 15.6 שעות). ואכן, 43% מהסטודנטים באורט בראודה תיארו את חבריהם ללימודים כ"חרשנים" - שיעור גבוה בהרבה מהממוצע בכלל המדגם (28%) ובכל המכללות הטכנולוגיות האחרות (למשל, 16% במכון הטכנולוגי חולון, ו-22% במכללה האקדמית להנדסה ירושלים).

המוניטין של המכללה, בקרב הסטודנטים לפחות, זוכה לתגובות מעורבות. חלק מהסטודנטים טוענים ש"השם של המקום בעייתי ויש השוואתיות, לא לטובתנו, לבוגרי הטכניון", ויש סטודנטים שטוענים ש"אני בטוח שאתקבל לעבודה בלי בעיות עם השם של המכללה והתואר שלה". דעת הראשונים מקבלת חיזוק מהעובדה שהמכללה אינה מפעילה מכוני מחקר, ואינה בעלת תוכניות לתארים מתקדמים. הרושם שלנו הוא, שהמכללה מוכרת לטובה בצפון (המכללה מרבה להתגאות בהערכה שסטף ורטהיימר רוכש לה), אך אינה מוכרת באזור המרכז.

תנאים ושירות: פרס המועצה לארץ ישראל יפה

מתקני המכללה כוללים שני בנייני לימודים מרכזיים, בניין המיוחד לספרייה, לאודיטוריום וללימודי המכינה, וחמישה בנייני מעונות. אחד הבניינים הרב-תכליתיים מאכלס את רוב הכיתות והמעבדות, ובבניין השני נמצאים גם משרדי ההנהלה והמזכירות האקדמית של המכללה. ראויה לציון מיוחד היא המחשבה שהושקעה בתכנון המעברים המקורים בין הבניינים, כך שהסטודנטים לא ייאלצו להירטב או "להתייבש" בשמש. גם הספרייה, בדרך כלל מוקד בעייתי במכללות, זוכה לשבחים באורט בראודה. "אפשר להכין עבודה סמינריונית בלי לצאת מהספרייה"; מגוון הספרים רחב ועדכני ואין בעיה של זמינות עותקים, גם לא לפני מבחנים. שביעות הרצון מציוד המחשבים וממכונות הצילום במכללה היא הגבוהה בארץ - 4.1. בסך הכול מכללת אורט בראודה זכתה במקום הראשון בארץ בקטגוריית התנאים במוסד, עם ציון מרשים של 4.2, ולראיה - פרס "מגשים ישראל" לשנת תשס"ד, שניתן למכללה על ידי המועצה לארץ ישראל יפה.

עם זאת, במכללה לא חסרות בעיות מינהליות: הצפיפות היא נושא שקשה להתעלם ממנו, או כמו שאמר לנו סטודנט משועשע: "צפוף פה, צפוף". בהפסקות מתמלאים הבניינים והרחבות ביניהם בסטודנטים שרק מחפשים מקום להניח את התיק. על מקום ישיבה אין על מה לדבר. הכיתות עמוסות, ואין זה מחזה נדיר לראות סטודנטים בשיעור מחפשים שולחן פנוי. כדי לתת מענה מיידי לבעיה, הכשירה המכללה ביישוב מצפה לבון כמה מבנים ככיתות לימוד. המכללה אמנם מקיימת קווי הסעות מאורגנות, היוצאות למקום כמה פעמים ביום, אבל הסטודנטים התלוננו שזמני ההסעות אינם מתיישבים היטב עם מועדי ההרצאות, עובדה הגורמת לסטודנטים להתרוצצות מרגיזה בין השיעורים. האשם תלוי, כנראה, בצמיחה הגדולה של המכללה, אולי צמיחה שהיא מעין "קפיצה מעל הפופיק" - קבלת סטודנטים רבים מדי, למרות חוסר היכולת להעניק להם אפשרות לימוד מבחינת מקום ומתקנים. דוברת המכללה הגיבה בהומור: הלחץ היחיד הוא בקפטריה, לא בכיתות ובמעבדות.

הגישה למכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בעייתית למדי. אין קו אוטובוס ישיר למכללה, כך שסטודנטים נטולי רכב פרטי או נטולי הסעה הולכים כמה מאות מטרים, מה שיכול להיות מעט לא נעים בימים גשומים. הסטודנטים הממונעים, לעומת זאת, נהנים ממגרש חניה רחב ידיים ונוח. ככלל, ניכרת השקעה רבה בטיפוח המכללה, האופיינית לעיר כרמיאל שבה היא שוכנת; מבני המכללה נקיים והמדשאות רחבות ידיים.

השירות המזכירותי במכללה הוא אדיב ונעים בדרך כלל, וזכה לציון 3.6. ציון זה גבוה מהממוצע הארצי, אך נמוך יחסית למכללות אחרות: 3.7 הוא הציון שניתן למזכירות במכללות עמק הירדן, רופין, האקדמית למשפטים והנדסה בתל אביב. באורט בראודה צוינה לשבח במיוחד המזכירות של החוג להנדסת תוכנה, בעוד המזכירות של החוג להנדסת תעשייה וניהול אינה נכונה תמיד להקשיב לסטודנטים. העובדים בגזברות מקפידים על שעות הקבלה, ואינם עונים לשאלות, גם אם הסטודנטים מאחרים בדקות ספורות בלבד. בסך הכול השירות המינהלתי במכללה קיבל ציון 3.4, שהוא גבוה אך מעט מהממוצע הארצי - 3.3.

על הקשר אתנו

מכללת אורט בראודה התייחסה ברצינות ובמקצועיות למדריך מהרגע הראשון. כבר כשביקשנו תיאור כללי לפני כמה חודשים, המידע שהגיע מבראודה היה מהמקיפים שקיבלנו. כששלחנו את הסקירות להתייחסות, כמעט "הוצפנו" בתגובות של המכללה, מהדוברת ועד ראשי החוגים. לא היה לנו קל לעבוד מולם, אבל התרשמנו בהחלט שהמכללה רצינית מאוד בכל הקשור להבטחת דיוקן של הסקירות.

חברתי: "תרבות למידה משותפת מן הגבוהות בארץ"

רוב הסטודנטים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה מגיעים מאזור הצפון. מספר מרשים של סטודנטים ערבים מכפרים בסביבה פוקדים את המכללה. הסטודנטים היהודים במכללה מתחלקים באופן כמעט שווה, בין סטודנטים שהם עולים חדשים, לבין סטודנטים ילידי הארץ. כמו שניתן היה לצפות ממכללה המתמקדת במקצועות טכנולוגיים, אורט בראודה היא מקום לא רע לבנות רווקות - שיעור הגברים עולה בהרבה על שיעור הנשים.

המכללה נחשבת למקום חברותי, המעודד התחברות של הסטודנטים גם לאחר שעות הלימודים. התלמידים שגרים במעונות (בערך 20% מהלומדים במקום) "יותר מאוחדים ובעלי תרבות של ביחד". חברויות אחרות נוצרות בהתאם לאזורי מגורים בארץ (בגלל הסדרי ההסעות בערב בסוף הלימודים), ובהתאם לקבוצות לימוד משותפות, שהחברים בהן אינם משתייכים בהכרח לאותו חוג לימוד, אבל לומדים ביחד מקצועות יסוד, כמו מתמטיקה ופיזיקה. תרבות הלמידה המשותפת במכללה קיבלה את הציון השני הגבוה ביותר בארץ - 2.4, מיד אחרי מכללת הדסה, עם 2.5. "בסך הכול זה לא מקום דורסני, ותמיד אפשר לבקש ממישהו סיגריה, גם אם אתה לא מכיר אותו", אמרה לנו אחת הסטודנטיות. 19% מהסטודנטים במכללה גם הגדירו את חבריהם כ-"cool" - שיעור גבוה בהרבה מאשר במכללות הצפוניות האחרות (כמו עמק הירדן והגליל המערבי), נתון המעיד על שביעות רצונם מהאוכלוסייה במקום. דווקא הגיבוש בחוגים שסקרנו קרוב יותר לממוצע - ציון 3.2.

מספר מקומות הבילוי הסמוכים למכללה הוא מבין המצומצמים בארץ - 18 מסעדות, פאבים ובתי קולנוע ברדיוס של 20 ק"מ מהמוסד. למעשה, המקומות היחידים שמבודדים יותר מאורט בראודה הם מכללת ספיר בשדרות (עם 11 מקומות בילוי) ומכללת יהודה ושומרון באריאל (אפס עגול). אפשרויות הבילוי המקובלות באורט בראודה כוללות הליכה למדרחוב החדש שנפתח בעיר כרמיאל, וממוקם קרוב לקמפוס, או בילוי בפאב המכללה במועדון הסטודנט. בסך הכול הבילוי המשותף עם חברים אינו רב, והסטודנט הממוצע מבלה עם 1.4 חברים בשבוע, מעט פחות מהממוצע.

אגודת הסטודנטים של המכללה אינה נחשבת לפעילה במיוחד, אבל נמצאת בתהליכי שינוי, שאמורים להוביל לשיפור. הפעילות הסטנדרטית של האגודה כוללת מסיבות של פתיחת שנה (שנחשבות ל"ממש טובות"), מסיבות בחגים, כתיבה והפצה של עיתון המכללה ויום הסטודנט. כמו כן מוענקים שירותים אקדמיים כמו חוברות קורס, ייעוץ משפטי, ביטוח מוזל ועוד. פעילות מיוחדת יותר מתקיימת במסגרת העמותה הירוקה, שפועלת למען איכות הסביבה, במכללה ובאזור הצפון כולו. עמותות כאלה ניתן למצוא בכל אוניברסיטה, אך כאן הן נראו לנו פעילות יותר - אולי המודעות הסביבתית של כרמיאל ושל מצפי הסביבה תורמות לכך. חלק מהסטודנטים טענו כנגד הפעילות האקדמית של האגודה, ואמרו ש"האגודה לא נלחמת בשבילנו ואין לה כוח מול הנהלת המכללה". חלק אף אמרו ש"האגודה היא משרתת של הנהלת המכללה ונועדה לרצות אותה ולא אותנו". יכול להיות שפגשנו סטודנטים ממורמרים במיוחד בנושא זה, כיוון שהסקרים מראים תמונה שונה מעט: ציון של 3.3 לאגודה, הגבוה מהממוצע הארצי העומד על 3. הסבר לציון הגבוה אפשר למצוא ביו"רים האגודה של המכללה שהיו מוצלחים מאוד, כנראה, שכן הם כיהנו אף כיו"רים באגודת הסטודנטים הארצית.