בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב שנקר נוסד בשנת 1970 כמוסד לעיצוב בלבד. הפקולטה להנדסה הוקמה רק בשנים האחרונות. למרות צמיחתה המהירה של הפקולטה להנדסה, תדמיתו של המוסד בציבור הוא עדיין של מוסד המכשיר מעצבי אופנה וצורפים. מבחינה פיזית, הקמפוס של שנקר מתחלק לשניים: מצד אחד עומד הבניין הישן, המלא בחלונות ראווה עם תצוגות מתחלפות של אופנה וטקסטיל, ומולו עומד הבניין החדש, המעוצב כמו בבניין של חברת היי-טק לכל דבר. מבחינה אנושית החלוקה דומה: מצד אחד סטודנטים (בעיקר סטודנטיות) הלומדים עיצוב, ומצד אחר סטודנטים הלומדים הנדסה. הנוף האנושי הוא מהות הייחוד של שנקר על פני מכללות אחרות. הסטודנטים להנדסה מרגישים כאן קצת לא בבית: "הבחורות לעיצוב באות עם מטפחות משונות, עם צעיפים גם בקיץ, 30 שרשראות לכל אחת. אפשר להסתכל עליהן ולשכוח להיכנס לשיעור". הסטודנטיות לעיצוב לא נשארות חייבות ומחזירות: "הבנים שלומדים הנדסה נראים כמו בנים שלומדים הנדסה - ג'ינס וטי-שירט, בולטים מאוד".

המכללה מקפידה על שיתוף פעולה בין הפקולטה לעיצוב ובין הפקולטה להנדסה. כך למשל, השימוש במתקני הלימוד: כיתות, מעבדות, ספרייה הוא משותף. בנוסף, בכל שנה מתקיימים פרוייקטים משותפים של שתי הפקולטות, הכוללים עבודות אקדמיות ופעילות התנדבותית למען הקהילה.

תנאי הקבלה, כמו בכל המכללות, ידידותיים ביותר (תעודת בגרות בלבד), ומאפשרים לכל האנשים, שרצו להיות מהנדסים ולא התקבלו לאוניברסיטאות, להגשים את חלומם. התואר שמקבלים הסטודנטים להנדסה בסוף לימודיהם הוא BSc, כמו זה שמקבלים בוגרי מסלולי ההנדסה בכל האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות; החוג להנדסת תעשיה וניהול הינו החוג היחיד בו האישור לקבלת התואר עדיין אינו מלא (בינתיים, התקבל אישור להעניק BSc לשנתון תשס"ז), וכדאי לנרשמים לבדוק נושא זה. משך הלימודים לתואר הוא ארבע שנים. שכר הלימוד בשנקר זהה לשכר הלימוד באוניברסיטאות. במהלך המחקר השתדלנו לסקור ולראיין תלמידים משתי הפקולטות, אולם, המסקנות שהגענו אליהן, כמו גם התיאורים שכתבנו, מתמקדים בפקולטה להנדסה.

אקדמי: "מלמדים פה הנדסה?"

בית הספר הגבוה שנקר מונה שתי פקולטות: הפקולטה לעיצוב והפקולטה להנדסה. שנקר הוא המוסד היחיד בארץ המעניק תואר ראשון ללימודי עיצוב אופנה, ואף מתהדר בהיותו המוסד להשכלה גבוהה היחיד בארץ המלמד תחום ייחודי בהנדסה - הנדסה פלסטית. כשריאיינו סטודנטים בשנקר, פגשנו סטודנטים מהקריות ומירושלים שהגיעו במיוחד ללמוד במסלול זה. מסלולי הנדסה אחרים הם תעשייה וניהול, תוכנה, אלקטרוניקה, כימיה טקסטילית וטכנולוגיה טקסטילית, המתקשרים כולם לתחום העיצוב, על מגוון התחומים בו.

המרצים והמתרגלים בשנקר מגיעים ברובם מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון. חלק גדול מהם אנשי מקצוע ולא אנשי אקדמיה, דבר שהוא יתרון בעיני הסטודנטים. "אתה רואה שאנשים מדברים מתוך ניסיון חיים ולא מתוך זה שהם קראו הרבה ספרים". אבל ניסיון חיים לא יכול להחליף ידע, והסטודנטים בשנקר דירגו את רמת המומחיות של המרצים שלהם בתחום שאותו הם מלמדים ב-3.1 (מתוך 5 נקודות אפשריות), הציון השני הנמוך ביותר בארץ (מקום אחד לפני המכון האקדמי טכנולוגי חולון, שקיבל ציון של 2.9). הסגל האקדמי אינו מצטיין גם במידת העניין שהוא מעורר בקרב הסטודנטים (3.1), או ביחס נאות כלפיהם. בנושא המענה לשאלות הסטודנטים קיבלו המרצים בשנקר מעורר בקרב הסטודנטיםברסיטא פרט למכללה האקדמית אורט בראודהציון נמוך של 3.3, האופייני בעיקר למוסדות גדולים מאוד (למשל, הטכניון עם ציון 3).

רמת הלימודים בשנקר אינה גבוהה במיוחד, ואינה מעמידה בפני הסטודנטים דרישות בלתי אפשריות, כמו בחלק מהמסלולים האחרים להנדסה ברחבי הארץ. הסטודנטים דירגו את האתגר האינטלקטואלי הניצב בפניהם בציון הנמוך ביותר בארץ - 3.4, הרחק מאחורי מוסדות אחרים המלמדים הנדסה (כך למשל, המכללה להנדסה בתל אביב ומכללת הדסה בירושלים קיבלו במדד זה ציון של 4). ואכן, הסטודנטים בשנקר משקיעים 8.2 שעות לימוד בבית, מעבר לשעות הפרונטליות בבית הספר. מבחינה מידת ההשקעה, מגיעים הסטודנטים של שנקר למקום האחרון מבין כל המכללות הטכנולוגיות. ואכן, שיעור הסטודנטים בשנקר שתיארו את הלומדים אתם כ"שאנטי" גבוה מאוד (21%), במיוחד ביחס למכללות טכנולוגיות: למשל, במכללה האקדמית להנדסה ירושלים ובמכון הטכנולוגי חולון היה שיעור זה נמוך בהרבה (7% ו-9%, בהתאמה).

בכלל, המסלולים להנדסה בשנקר אינם יוקרתיים במיוחד. כמו שאמר אחד הסטודנטים: "אימא שלי התפלאה מאוד כשאמרתי לה שאני הולך ללמוד הנדסת תעשייה וניהול בשנקר. היא ממש שאלה אם מלמדים פה הנדסה, וזה בערך המצב בכל הארץ". עוד משתנים המשפיעים על מדד היוקרה, ולא לחיוב, הם הוותק הנמוך יחסית של מסלולי ההנדסה בשנקר, והיעדר האפשרות ללמוד לתארים מתקדמים (המשותפת לכל המכללות הטכנולוגיות, פרט למכון הטכנולוגי חולון). משתנה חיובי בהקשר זה הוא שני מכוני המחקר אותם מפעיל בית הספר, שאינם חיזיון נפוץ במכללות.

בחוג להנדסת תעשייה וניהול שלוש התמחויות מרכזיות: מערכות מידע, הנדסת ייצור ותפעול, שיווק וקמעונאות. לקראת סוף הלימודים מכינים הסטודנטים פרוייקט גמר עם יישום תעשייתי, המבוסס על עבודת שטח. בחוג להנדסת תוכנה יש כמה מסלולי התמחות: הנדסת תוכנה מורחבת, יישומי האינטרנט, אלקטרוניקה ובקרה, מערכות מורכבות, מערכות מידע, תכנות לעיצוב גרפי ולעיצוב המוצר. החוג להנדסת אלקטרוניקה הוא החוג החדש ביותר בבית הספר, ונפתח רק לפני שנה (שנת הלימודים 2004-2003). תחומי ההתמחות בחוג הם: אלקטרוניקה תעשייתית, מחשבים ותקשורת אלקטרונית. כל ההתמחויות, בכך המסלולים, מאפשרות לסטודנטים להתמקד ולהתמקצע בהיבטים של המקצוע שמעניינים אותם במיוחד.

תנאים ושירות: בניין ההנדסה מרשים (אבל הספרייה דלה), ספריית העיצוב עשירה (אבל הבניין ישן)

שנקר זכתה לציון הנמוך ביותר בארץ בקטגורית התנאים במוסד - 2.7 (זכייה משותפת עם מכללת אחווה). מיקום המכללה אינו תירוץ, כיוון שהמכללה האקדמית למשפטים, הנמצאת אף היא בשכונת מגורים ברמת גן, קיבלה בקטגוריה זו ציון של 3.2 - עדיין נמוך מאוד, אבל מעט פחות.

המכללה ממוקמת ממש בתוך שכונת מגורים, כמעט מוצנעת. אין תחבורה ציבורית שמגיעה אליה, חוץ ממוניות ספיישל. לפי ניסיון הסוקרים והמראיינים שלנו, הנתיב הנוח ביותר לגישה הוא הליכה בת רבע שעה מתחנת הרכבת של תל אביב מרכז, או אוטובוס לאחד הרחובות הסמוכים והמרכזיים יותר, ומשם המשך ההליכה ברגל. הסטודנטים שמגיעים ברכב מתלוננים גם על היעדר חניה מוסדרת למוסד.

מכללת שנקר בנויה משלושה מבנים עיקריים: הבניין הישן, שבו מתקיימות רוב הסדנאות של הפקולטה לעיצוב, הבניין החדש שבו מתקיימים בעיקרם הלימודים של הפקולטה להנדסה, ובניין הספרייה המשותף לשתי הפקולטות. הבניין החדש הוא המרשים מבין המבנים, מרווח מאוד, עם אולמות הרצאה חדשניים ונוחים. רוב הכיתות בינוניות וקטנות, אך מצוידות היטב וממוזגות.

הקפיטריה בשנקר אינה מציעה מגוון גדול של ארוחות, וגם המחירים גבוהים יחסית למחירים מסובסדים של מוסדות להשכלה גבוהה (בקבוק מים, למשל, עולה חמישה שקלים - המחיר המקובל "בחוץ"). כמו כן, נהנים הסטודנטים משירות ייעוץ פסיכולוגי, וממערכת מידע ממוחשבת הכוללת עזרי לימוד למיניהם, כמו סילבוסים, קישורים למאמרים, מצגות, מעקב ציונים והודעות לסטודנטים.

תלונות רבות עולות בקשר להיצע הדל של הספרייה לתלמידי ההנדסה. "משקיעים יותר בבית הספר לעיצוב" היא אחת הטענות השכיחות, וגם "גם ככה אף אחד לא יודע שלומדים פה הנדסה, אולי גם ההנהלה לא יודעת". הספרייה מכילה 20,000 ספרים וכ-250 כתבי עת. כמו כן, מכילה הספרייה תחזיות אופנה, שקופיות, סרטי וידיאו ופרוייקטי גמר של סטודנטים.

המזכירות בשנקר אינן מוערכות על ידי הסטודנטים, וזוכות לציון 2.9. זהו ציון נמוך יחסית לציונים שאותן מקבלות המזכירות במכללות אחרות: במכללת עמק הירדן ובמדרשת רופין. "כולם פה טיפוסים משונים וקצת מעופפים, גם המזכירות" מאבחן אחד הסטודנטים. השירות המינהלתי בכללו קיבל ציון לא מרשים (3.1), הנמוך מהממוצע של כלל המוסדות שנסקרו (3.3).

בשנקר אין מעונות, מה שמפחית את האינטראקציה החברתית בין הסטודנטים אחרי שעות הלימודים. "רוב הסטודנטים גרים פה באזור, אז אין צורך במעונות" היא אחת ההצדקות ששמענו. היעדר המעונות מסביר היטב גם את ההומוגניות של האוכלוסייה במכללה. רוב הסטודנטים בני המיעוטים או העולים החדשים אינם יכולים לממן את שכר הדירה, המרקיע שחקים, המקובל באזור. "המקום לא אטרקטיבי בעבור אוכלוסיות מסוימות" מנסח בדיפלומטיות אחד הסטודנטים.

על הקשר אתנו

במשך שלושה חודשים המכללה הגיבה פעם אחת בלבד - הם הודיעו לנו שאינם רוצים להגיב. בנוסף לכך אתר האינטרנט ופרסומי המכללה אינם כוללים מידע אלמנטרי כמו שמות המרצים ורשימת הקורסים. מכל המוסדות שסקרנו לא פגשנו מוסד שכל כך נמנע ממתן מידע לקהל.

חברתי: "או שבאים לכאן ללמוד או שבאים לדפוק הופעה"

בעוד שמעו של שנקר יצא למרחוק בתחום עיצוב אופנה וטקסטיל, הסטודנטים להנדסה מרגישים מעט מוזנחים ונשכחים. הסטודנטיות להנדסה מרגישות מאותגרות על ידי הסטודנטיות לעיצוב: "אני מרגישה שצריך להתלבש פה יפה שבאים ללמוד, אנשים בקושי באים עם ג'ינס. כל אחת מנסה להראות שהיא יותר מופרעת ומיוחדת מהשנייה". סטודנטים ששוחחנו אתם הזכירו פעמים רבות שאחד היתרונות של הלימודים בשנקר הוא ההזדמנות הרומנטית שהמוסד מספק, או בלשונם: "יש פה הרבה בחורות יפות שלומדות עיצוב אופנה ומחפשות בעל מהנדס". לא נשכח לציין שגם המהנדסים (או המעצבים) שבאו לחפש בן זוג, לא ייצאו מאוכזבים, סביר להניח, כיוון שהמוסד מאכלס אנשים "גאים" לא מעטים (כך הם אפיינו את עצמם, ובשכיחות גבוהה יותר כאן מאשר במוסדות אחרים).

אגודת הסטודנטים מורגשת בקושי: "רואים אותם בתחילת הלימודים ואז הם נעלמים"; עיקר הפעילות שלה מתבטא בארגון מסיבות ויום הסטודנט. הסטודנטים בשנקר מודים שחלק מאי קיומו של הווי סטודנטיאלי נובע מאופי המוסד: "באים לכאן ללמוד או לדפוק הופעה. אנשים נשארים עם חברים מהבית והבית קרוב מאוד, כך שאין טעם ליצור חברויות חדשות".

הגיבוש החברתי (עם ציון 3.3) נמוך בהשוואה למוסדות בפריפריה, נמצא מעל הממוצע ונראה טוב במיוחד יחסית לחלק מהשכנים המנוכרים במרכז הארץ (אוניברסיטת תל אביב עם 2.8 והמכללה האקדמית למשפטים עם 2.9). כמו כל מוסד הממוקם בגוש דן, נהנים גם הסטודנטים של שנקר ממגוון עצום של מקומות בילוי. אנחנו מדברים על לא פחות מ-233 מסעדות, פאבים ובתי קולנוע הנמצאים ברדיוס של 5 ק"מ ממקום הלימודים שלהם. הם בהחלט מנצלים עובדה זו, ונחשבים לבליינים לא קטנים עם ציון של 1.7, הגבוה מהממוצע (1.5) בתחום שכיחות הבילויים.