מי שנוסע היום למכללת יהודה ושומרון יעשה זאת בכביש מס' 5 החדיש והנוח. שלא כמו פעם, אין כל צורך לעבור בין כפרים ערביים שיבהירו לך היכן אתה נמצא. אתה עולה לאוטוסטרדה דו-מסלולית שיוצאת מלב הקונצנזוס הישראלי בגוש דן, פונה מזרחה ומוצא את עצמך בימין המדינה והחברה הישראלית. מחסום אחד בכניסה לעיר אריאל שבלב השומרון, ומחסום אחד עם חזרתך לתחומי הקו הירוק, יזכירו לך שהיית במכללה שהיא לא רק מכללה, אלא גם קצת אג'נדה פוליטית. וגם השקט של החודשים האחרונים (טאצ' ווד) הפך את הלימודים לרגועים יותר וטעונים פחות.

 

מוסדות נוספים מכללת תל חי מכללת הגליל המערבי אורט בראודה טכניון אוניברסיטת חיפה מכללת עמק הירדן מכללת עמק יזרעאל המרכז האקדמי רופין מכללת נתניה האונ' הפתוחה המרכז הבינתחומי שערי משפט מכללת יהודה ושומרון אונ' תל אביב שנקר אוניברסיטת בר אילן המכללה למשפטים הקריה האקדמית שלוחת דרבי מכללת ת"א-יפו המכון הטכנולוגי חולון המכללה למנהל מכללת הדסה האוניברסיטה העברית המכללה להנדסה י-ם מכון לב מכללת אחווה מכללת אשקלון מכללת ספיר אוניברסיטת בן גוריון מכללת סמי שמעון דירוג 2005 דירוג 2006

המכללה האקדמית יהודה ושומרון נוסדה בשנת 1982, והיא נחשבת למכללה הציבורית הגדולה ביותר בישראל. גודלה של המכללה מתבטא לא רק במספר הסטודנטים (כ-8500), בשטחו של הקמפוס ובמספר המבנים, אלא גם בכך שהמכללה מפעילה יותר חוגים מכל מכללה אחרת (20, בהשוואה לשמונה במכללה למנהל ועשרה ברופין): בצד כלכלה, מדעי המחשב ומדעי ההתנהגות המסורתיים, לומדים במכללה גם הנדסה, ארכיטקטורה, עבודה סוציאלית, ביולוגיה מולקולרית, ועוד... מספר הסטודנטים הגדול וההיצע הרחב של תחומי הלימוד הביאו לכך, שהנהלת המכללה רואה בה את האוניברסיטה הבאה בישראל, ובקשה בנושא הוגשה למועצה להשכלה גבוהה. כדי לקדם זאת מפעילה המכללה רשות מחקר ומכוני מחקר ומפרסמת את תוצאותיהם בערוץ 2. במקביל פועלת יו"ש להגדיל את מספר התוכניות לתואר שני שהיא מציעה ( נכון להיום- רק בעבודה סוציאלית). הקורא המתעניין מוזמן לעקוב בתקשורת אחרי הדרמה האקדמית של אישור מעמד האוניברסיטה, אבל למועמד השוקל לימודים מומלץ שלא לבנות על רישום למכללה וקבלת תואר אוניברסיטאי שכן השדרוג לא ייתרחש לפני 2010.

 

מה מושך את הסטודנטים ללמוד דווקא כאן? ובכן, רבים הגיעו לכאן על סמך המלצות חבריהם; אחרים בחרו במקום בשל יוקר המחיה הנמוך (המתבטא בשכר דירה נמוך בהרבה מאשר בערים הגדולות), ובשל מסלולים ייחודיים (כמו השלמת תואר להנדסאים, ומסלול לימודים מיוחד לעובדי השלטון המקומי). הקבלה למכללה מתבססת על שקלול של ציוני הבגרות עם ציון המצרף או עם ציון הבחינה הפסיכומטרית. שכר הלימוד זהה לשכר הלימוד באוניברסיטאות.

 

אקדמי: הכמות מרשימה, האיכות בסדר

המכללה האקדמית יהודה ושומרון הוקמה בחסות אוניברסיטת בר אילן, אולם כיום היא כבר עצמאית לחלוטין. אחד הסימנים שנותרו למורשת הבר אילנית הוא חובת לימוד של 12 נקודות (7 קורסים) בלימודי מורשת ישראל לכל סטודנט, אשר באים על חשבון קורסים שהסטודנטים היו יכולים ללמוד במסלולים שבחרו. כמו בבר אילן, (שבה אגב נדרשות 20 נקודות וכולן במקצועות היהדות) חובה זו מקשה על הסטודנטים שהיו מעוניינים לצאת מהמכללה עם תואר דו-חוגי אמיתי, שכן בניגוד למוסדות אחרים, שבהם שני החוגים נלמדים בהיקף של 60 נקודות, כאן אחד מהם יקבל 50 נקודות בלבד. אך בניגוד למכללות חסות אחרות של בר אילן, ולסטודנטים החילוניים באוניברסיטה עצמה, הסטודנטים במכללה האקדמית יו"ש אינם מרבים להתלונן על קורסי החובה שנוספו להם.

 

המכללה קיבלה לאחרונה אישור מהמל"ג להענקת תואר BSc לתלמידי המדעים, ובעקבותיו העלתה מעט את דרישותיה האקדמיות במסלולים אלה. עם זאת, נראה שהיא אינה מציעה מצוינות אקדמית: מלבד כמה מקרים מיוחדים, לא תצליח להוציא מהסטודנטים מילת התפעלות מהרמה האקדמית או מאיכות ההוראה. 16% בלבד בחרו ללמוד במכללת יו"ש בגלל איכות הלימודים, מה שממקם את המכללה במקום השני מהסוף מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו במדד זה. גם מכוני המחקר אינם משולבים בחוויה הסטודנטיאלית: לא רק שאיש מעשרות הסטודנטים שריאיינו לא עבד כעוזר מחקר, הם גם לא ציינו שחבריהם עושים זאת. המכללה מוסרת בתגובה שסטודנטים לתואר שני דווקא כן משתתפים במחקרים.

 

בעבר הגיעו רבים מהמרצים מאוניברסיטת בר אילן. בשנים האחרונות התרחבו מקורות הגיוס, וכיום הסגל הבכיר של המכללה מרשים במספרו ובבכירותו, ומדורג במקום השלישי בארץ מבין המכללות. המשמעות היא ששיעור המרצים הוותיקים והמוכרים גבוה יחסית. לצערם של הסטודנטים, למטבע הזה יש שני צדדים - קיימת תחלופה גבוהה מאוד בקרב המרצים הלא בכירים. הועלו כמה סיבות לכך שהסגל מתחלף (ביטחון, מרחק, ובעבר גם שהמשכורות לא משולמות בזמן), אך השורה התחתונה היא, שהסיכוי לבחור מרצה לסמינריון בשנה ג' על סמך התרשמות טובה בקורס מבוא בשנה א', הוא נמוך.

רמת העניין שמעוררים המרצים בסטודנטים (שקיבלה ציון של 3.3), כמו גם איכות התשובות שלהם לשאלות הסטודנטים בשיעור (3.5), נמוכות שתיהן מהממוצע הארצי. יש להסתכל על נתונים אלה בזהירות, בשל ההטרוגניות בתחומי הלימוד במכללה - לימודים עיוניים ולימודי הנדסה, השונים בדרך כלל באופן מהותי בקטגוריות הנזכרות. הציון שנתנו הסטודנטים לנגישות המרצים בשעות לא פורמליות, לעומת זאת, הוא 3.9, גבוה מהציון שקיבלו אותם המרצים כשהם מלמדים בבר אילן; סטודנט הציע הסבר משעשע: "מתייחסים אלינו יפה כי מפחדים מאתנו בגלל שאנחנו מתנחלים...".

 

הסטודנטים אינם רואים בלימודיהם במכללה אתגר אינטלקטואלי רב, והציון שנתנו למדד זה (3.5) ממקם את המכללה במקום אחד לפני אחרון בדירוג הכללי, מקום שהיא חולקת עם מכללת רופין ועם מכללת עמק הירדן. רמת הקושי הנמוכה של הלימודים ניכרת גם בשעות הלימוד שאותן משקיעים הסטודנטים בבית - 7.4 שעות בשבוע, לעומת 9.1 שעות שבועיות שמשקיעים הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. מהריאיונות עם הסטודנטים, ומתוצאות הסקר נראה כי הממצאים שלנו מתאימים להעדפות שלהם: הם הגיעו בזכות תנאי הקבלה המקלים, בזכות האווירה הנינוחה והלא תחרותית ובזכות התקווה ליחס טוב ומתפשר שיקבלו במכללה. ואכן, לא מעטים מהסטודנטים מתארים את חבריהם ללימודים כ"זרקנים" (22%, לעומת ממוצע של 17% בכלל המדגם).

תנאים ושירות: "דרוש חימום"

המכללה בנויה משני קמפוסים, העליון והתחתון. סטודנט שרוצה לעבור מהקמפוס התחתון לקמפוס העליון יצטרך לטפס בגרם מדרגות ארוך למדי; המכללה דאגה לרכז את החוגים כך שמרבית זמנו של הסטודנט יהיה בקמפוס אחד, אבל סטודנט לארכיטקטורה שרוצה לבקר בספריה, או סטודנט להנדסה שרוצה את חדר הצילום יכול בהחלט לפתח סבולת לב-ריאה. הקמפוס העליון הוא הישן יותר: יש בו בנייני מחלקות אפורים, שמחוברים בגרמי מדרגות ובמדשאות קטנות (פעם היה עוד פחות ירוק, לדברי סטודנט ותיק)הקפיטריה בקמפוס זה עברה שיפוץ והיא כיום לא רק יפה ומרווחת אלא גם מציעה נוף נהדר, למרבה הצער האוכל והשרות בה גורמים לסטודנטים רבים לרדת לקפיטריה האיטלקית של הקמפוס התחתון (שהיא מצויינת, להבדיל מקפיטריית בניין ראאב שאפילו ראשי חוגים התלוננו עליה) . הקמפוס התחתון חדש יותר, מעוצב יותר, ו"מי שרוצה לראות חיים על הדשא שיילך לדשא של מדעי ההתנהגות". שני הקמפוסים משקיפים לנוף גבעות טרשי ומרהיב.

הספריה של המכללה גדולה מאד בשטחה ובכמות הספרים שיש בה, ובכל הפעמים שהיינו במכללה היתה שוקקת ופעילה. השנה הרחיבו אותה בעוד חצי קומה, דבר שהוסיף פינות ישיבה ומנע צפיפות, אולם כבר כיום לובי הכניסה מלא בתיקים של סטודנטים שלא מצאו תא שמירת-חפצים (ואנחנו לומדים מכך גם שבאריאל אין לסטודנט מה לחשוש שייגנבו לו תיק). חשוב לנו לציין לזכותה שלא נתקלנו באריאל בסטודנט שהתלונן על שהוא חייב להגיע לספריה אוניברסיטאית לצורך לימודיו, ואפילו פגשנו בכמה סטודנטים מאוניברסיטת בר אילן שנעזרים בספריה המכללתית. מהמכללה מסרו לנו שבניין חדש ומפואר לספריה יתחיל להיבנות בקרוב.

 

מזג האוויר מטריד מאוד את הסטודנטים בשני הקמפוסים: בחורף קר כאן מאוד. מאז שהתחלנו לסקר את המכללה לפני שלוש שנים התקינו מזגנים בכל הכיתות וגם המסדרונות מחוממים היטב. על מזג האוויר מחוץ לבניינים אין להנהלת המכללה שליטה ולכן גם היום סטודנטים (ובמיוחד סטודנטיות) שבאים מהמרכז, ואינם רגילים לתנאים האקלימיים הקשים, קיטרו מעט בנושא. המכללה מציעה מספר רב של מעונות בתנאים אטרקטיביים מאד. בשנים קודמות נתקלנו בתלונות על איכותם של הקרוואנים, אולם השנה מסרה לנו המכללה שהוקמו בנייני מעונות חדשים- לצערנו טרם הספקנו לבדוק אותם ולכן נסתפק בלהעריך שבניינים חדשים הם כנראה טובים בהרבה מקראוונים ישנים.

למרות פעולותיה אחרונות של הנהלת המכללה האקדמית יו"ש לשיפור התנאים (הכנסת מזגנים לכיתות נוספות, גינון) ולשיפור איכות השירות (סדנה לסגל המנהלי) התנאים במוסד עם ציון 3.1, ושביעות הרצון מהאזור שבו ממוקם המוסד עם ציון 2.5, מזכים את המוסד במקום השני הגרוע בארץ, אחרי מכללת אחווה.

שירות המזכירות קיבל ציון 2.9, בדיוק כמו באוניברסיטת בר אילן. סטודנטים, שבאו לכאן בתקווה לזכות ביחס אישי של מכללה קטנה, התאכזבו: הסטודנטים מרבים להתלונן על שעות קבלה קצרות, על אי-סדרים במזכירות ועל יחס נוקשה ולא אדיב: "יש כאן אטימות מצד ההנהלה".

 

על הקשר אתנו

בתגובה לסקירות ששלחנו, קיבלנו התייחסות מפורטת ומנומקת היטב מהחוג לתעשיה וניהול, תגובה קצרה ועניינית מהחוג לכלכלה וניהול, ותגובה מסודרת מהחוג למדעי ההתנהגות- עליה היה חתום דווקא נשיא המכללה. כמו במקומות אחרים, גם במכללת יו"ש הקפידו על קוצו של יו"ד, ואיימו עלינו שאם לא נתקן את הביטוי "חובת לימודי יהדות" לביטוי ""חובת לימודי מורשת ישראל" תוגש נגדנו תביעת דיבה. תיקנו. לא קיבלנו תגובה לסקירה שלנו על החוג להנדסת אלקטרוניקה ועל המכללה כולה.

 

 

חברתי: אין פריקים ואין צפונבונים

בניגוד לסטיגמה, הסטודנטים במכללה האקדמית יהודה ושומרון מגיעים גם מהתנחלויות באזור, אבל גם מכל שאר חלקי הארץ. הרי בסופו של דבר המכללה קרובה, יחסית, הן לירושלים, הן לאזור המרכז, כך שהיא אופציה נוחה גם לסטודנטים מהרצליה ומרמת השרון. לכן האוכלוסייה במכללה מגוונת. עדיין, קבוצת אוכלוסייה שבולטת כאן במיוחד היא קבוצת הסטודנטים הדתיים; 15% מהסטודנטים ביהודה ושומרון בחרו לתאר את חבריהם ללימודים כ"ביינישים" (בני ישיבות בסלנג הכיפות הסרוגות), לעומת 6% בלבד במדגם הכללי. פעילות פוליטית של סטודנטים אמנם אינה ניכרת בקמפוס, אבל נראה שמי שהגיע לכאן הצביע ברגליים: "כולם פה ימניים, למרות שהרוב מתונים", "70% ממי שבא לכאן הגיע בגלל סיבות אידיאולוגיות" הן אמירות שנשמעו מפי סטודנטים, וזכו להנהוני הסכמה כלליים.

במכללה האקדמית יהודה ושומרון "אין קטע של אופנה - כל אחד לובש מה שבא לו". אפשר למצוא כאן כיפות סרוגות, חצאיות ארוכות ומטפחות ראש, לצד בגדי יום יום חילוניים מכל הסוגים, בניגוד מובהק למוסדות כמו אוניברסיטת תל אביב או המרכז הבינתחומי. הלבוש פשוט ואינו מיועד למשוך תשומת לב; מטרתו העיקרית אינה למשוך את העין, אלא לשמור על הלובש מפני הקור (אחד היתרונות של המכללה הוא שמדי פעם מתבטלים שיעורים בגלל השלג).

אף שלרוב הסטודנטים יש רק מילים טובות לומר על מי שלומד אתם, חיי החברה במכללה אינם קיימים, וכנראה לא היו מעולם; הגיבוש החברתי אומנם ממוצע - 3.2, אבל הלמידה המשותפת - 1.2 והבילוי עם חברים - 1.2, נמוכים מהממוצע הכללי. גם מספרם הניכר של הסטודנטים החיים במעונות - 17% מכלל הסטודנטים, שיעור שממקם את המכללה האקדמית יו"ש במקום החמישי בארץ בתחום זה - אינו מציל את חיי החברה של המכללה. הסטודנטים אומרים ש"האווירה טובה ונחמדה, אבל משעמם פה נורא". אפשרויות הבילוי ברדיוס של 20 קילומטר מהמוסד אינן משפרות את מצב העניינים: יש פה אפס אפשרויות בילוי.

 

מי שתולה תקוות באגודת הסטודנטים צפוי לאכזבה: אגודת הסטודנטים של יו"ש עסוקה (כנראה) בעניינים דחופים אחרים, שאינם נוגעים לרווחת הסטודנטים דווקא. למשל, כשביקרנו במקום ראינו שלטים המזמינים את הסטודנטים לרב-שיח על ההתנתקות. הסטודנטים הממורמרים נתנו לאגודה שלהם ציון של 2.5, ואת המקום הרביעי מהסוף בארץ. לדברי הסטודנטים, שתי הסיבות היחידות שיש לסטודנט להצטרף כחבר לאגודה הן: 1) אם אין לך סרגל, כרטיס החבר באגודה יוכל לתת שירות בסיסי מסוג זה. 2) אם מצאת חתן/כלה (וזה קורה גם קורה כאן), תקבל הנחה ברישום ברבנות. אגודת הסטודנטים, הסבירו לנו, מתפרנסת מדמי החבר שמשלמים לה הסטודנטים התמימים של שנה א' שעוד לא נוכחו באוזלת ידה.