השינויים במתודולוגיית המחקר ובדירוג
בעקבות משובים שקיבלנו מראשי מוסדות וחוגים וניתוח מעמיק של התוצאות החלטנו להכניס כמה שינויים בשיטת המחקר, בשיטת הדירוג ובשאלות המחקר. בנוסף אנו מאפשרים למוסדות וחוקרים להוסיף פריטים לשאלון המחקר.

א. שינויים מתודולוגיים עיקריים

• שינוי מספר המכללות שמשתתפות במדגם
  משיקולים כלכליים בכוונתנו לשנות את מספר המוסדות בסקירה. בחלק מהמכללות התברר ששילוב של חוסר עניין מצד הציבור במוסד, יחד עם התנהלות אגרסיבית של המוסד כלפי המחקר שלנו, הפכו את סקירת המוסד לחסרת כדאיות.
  כפיצוי, בכוונתנו לסקור מוסדות שלא נכנסו לסקירה הקודמת אך שקיים עניין בפעילותם.
• מדד איכות הלימודים יפוצל
  בדירוג הקודם הגדרנו מדד משולב שכלל את איכות הלימודים ואיכות הידע והמיומנויות שהתלמיד רוכש במסגרת לימודיו. הגדרה זו, שלאחר מחקר מעמיק אנו עדיין עומדים מאחוריה, משלבת הן את תשומות הלמידה אשר הושקעו בידי הסטודנטים, והן את תשומות ההוראה שניתנו בידי סגל ההוראה. התוצאות האמפיריות הראו שבחלק מהמוסדות (לדוגמה בטכניון) קיים פער גדול בהישגי המוסד בין שני התחומים. לפיכך במהדורה הבאה נפצל מדד זה לשנים– הוראה ולמידה, ומשקלם המשותף בדירוג הכולל יישאר 27% כפי שהיה.
• החלפת מכוני מחקר בהישגים אישיים יוצאי דופן כמדד מוסדי
  בדירוג הנוכחי השתמשנו בספירת מכוני המחקר כמדד קירוב (proxy) לתקציב המחקר. מבדיקה מול ספרי תקציב שהגיעו לידינו התברר כי המדד אמנם מהימן, אך איננו תקף, בשל הטיה דיסציפלינרית חזקה (מכון מחקר בספרות עולה פחות מאשר בפיזיקה).
  כתחליף בכוונתנו לספור חברי האקדמיה למדעים וזוכי פרסי ישראל.
• הוספת מדד שקיפות לדירוג השירות
  בכוונתנו למדוד את המידה שבה יכולים אזרחי המדינה (כולל סטודנטים לעתיד) לקבל מידע על המסגרת האקדמית. המדד יחושב באמצעות רשימת שאלות, ובדיקה אם התשובה עליהן זמינה באינטרנט, או בדפוס, או בשיחה עם המוסד או כלל לא.
• הכנסת ספירה של מרצים מן החוץ למדד לימודים
  במהדורת 2005 ספרנו רק את חברי הסגל הקבועים של המחלקה כחלק ממדד היוקרה. הגענו למסקנה שמצב זה נותן ייצוג חלקי, במיוחד במוסדות פריפריאליים המביאים מומחים מהמרכז (בחלק מהמקרים בטיסה, מסתבר). סגל מן החוץ יימדד באותם קריטריונים של סגל פנימי, אבל משקלו היחסי יהיה שליש ממדד יוקרת הסגל (ולכן הסגל הקבוע ייחשב ל2/3).