המידע הגלוי שהשתמשנו בו במחקר הוא המידע שנגיש לכולנו – היום בקלות רבה מאי-פעם. זהו המידע שמופיע לגבי מסלולי הלימוד השונים שכל מוסד לימודים מציע, שכר הלימוד, אנשי הסגל במוסד, קורסי החובה והבחירה, התואר שהמוסד מעניק, המעונות (אם ישנם), ואף דברים טריוויאליים הרבה יותר – למשל, עד כמה המוסד נגיש בתחבורה ציבורית, או כמה מקומות בילוי ומרכזי קניות מצויים בסמוך אליו. חלק גדול ממידע זה מוסד הלימודים מפרסם ביוזמתו, וחלק אחר מפורסם על ידי גורמים אחרים ונגיש באתרים שונים באינטרנט. ובכל זאת, מדובר בכמות מידע אדירה שקשה להתמודד אתה; עבור מועמדים ללימודים, שאולי עדיין אינם יודעים אפילו מה לחפש, ההתמודדות קשה עוד יותר.

כמה מסעדות, פאבים ודיסקוטקים מצויים ברדיוס מסוים מסביב למוסד הלימוד

כחלק מהמחקר שערכנו עברנו גם על כל החומר הגלוי וסיכמנו אותו. בדקנו מהו שכר הלימוד במוסדות השונים, איזה הצע של קורסי בחירה מוצע לכם בכל מסלול לימודים, כמה אנשי סגל ישנם בכל חוג ומה הדרג שלהם, מה התקציבים שעומדים לרשות המוסדות, ועוד ועוד. בדקנו גם דברים נוספים: למשל, כמה קווי אוטובוסים מגיעים למוסד הלימודים, ומאיפה; או כמה מסעדות, פאבים ודיסקוטקים מצויים ברדיוס מסוים מסביבו.

לבסוף, ריכזנו את כל החומר (הכמותי והאיכותני) שאספנו ושלחנו אותו לראשי החוגים ולדוברי המוסדות השונים. ביקשנו לקבל את תגובתם – מה דעתם על מה שנכתב, האם ישנם יתרונות לחוג הלימוד שהם עומדים בראשו אשר לא צויינו עד עתה, מה מייחד חוג זה מחוגים אחרים. כאמור, לא זכינו תמיד לשיתוף פעולה, ובחלק מהמקרים נאלצנו לפרסם את המדריך ללא תגובה מסודרת מהחוג. ליתר בטחון הראינו את הפרקים האלו לסטודנטים מהחוג כדי לוודא שהמידע באמת מדוייק. הוא היה מדוייק. תמיד.