 | |||||||||||||||||
כניסת משתמש רשום |
דירוגים אקדמיים בעולםמאת גיא יריב, מעל>הממוצע בע"מ, פברואר 2005מדריכים ודירוגים, היוצאים לאור כספר, הומצאו כבר לפני מאה שנה על ידי חברת הצמיגים מישלן, שהצליחה לקדם את המותג שלה (ולהרוויח כסף רב) באמצעות דירוג מסעדות היוקרה של צרפת ומכירת הדירוג כמדריך מסעדות. בתחום דירוג המוסדות להשכלה גבוהה עדיין אין מדריכים ותיקים כל כך, אולם יש מדריכים היוצאים כבר קרוב לעשרים שנה ברציפות.דירוגי מוסדות בחו"ל במדינות המערב, בניגוד לישראל, קיימת תשתית מסודרת של דירוג המוסדות להשכלה גבוהה, המאפשרת לסטודנטים להשוות בין האיכויות של המוסדות השונים. הדבר מאפשר לסטודנט להתבסס על מחקר מקיף שנעשה, שכולל מידע כגון שביעות הרצון של הבוגרים, סיכויי הקבלה לתארים מתקדמים או היוקרה האקדמית של המוסד. חשוב לציין, כי חלק ממידע זה כלל לא היה קיים לפני קיומם של המדריכים במדינות אלה. בנוסף, המדריכים גם מרכזים לתוך טבלה אחת מידע רב, כגון יחס מספרי מרצים-תלמידים, זמינות של מלגות ומעונות והיקפה של הספרייה. מידע זה הוא לכאורה גלוי וזמין, אולם בפועל גם במדינות שבהן קיימת שקיפות גדולה בהרבה מאשר בישראל, קשה מאוד לאסוף אותו מכל המוסדות, ולהשוות ביניהם. ודאי שאין אף סטודנט שעושה זאת בעצמו. שלישית, הדירוגים מספקים נקודת התחלה נוחה מאוד למועמד שעדיין אין לו מושג מה רצונו, בכך שהם משקללים בעבורו מספר רב של משתנים לכדי טבלה פשוטה הנותנת לו סדר עדיפויות ברור.
א. דירוגים בארה"ב בארה"ב, למשל, קיימים כמה גופים המציעים דירוגים מסוג זה, ומרוויחים מכך היטב. המוכר והידוע שבהם הוא כתב העת US News & World Report, שמפרסם את הדירוג שלו כבר 18 שנה. מספר רב של כתבי עת עסקיים מדרגים תוכניות של בתי ספר למינהל עסקים (MBA), ביניהם בולטים Businessweek ו-The Economist. לעומתם, השבועון Newsweek מפיק חוברות הדרכה כלליות שאינן ממש מדרגות.
מלבד כתבי עת, מופקים דירוגים גם על ידי חברות המתמחות בקורסים לבחינות כניסה לאוניברסיטאות (SAT, GMAT וכדומה), אשר מספקות את התכנים בחינם לתלמידיהן, ובתשלום לשאר המתעניינים. ביניהן ניתן למצוא את חברת Princeton Review, המדרגת את המוסדות לפי העדפות סטודנטים בלבד, וגם Kiplinger, המציעים דירוג הדומה יותר לזה של כתבי העת. ולבסוף, כמה גופים מפרסמים מדריכים לקולג'ים המסתפקים בתיאור איכותני בלבד, בלי דירוג כמותי. בין אלה בולטים העיתונאי רוברט פיסק (לשעבר עורך מדור החינוך בניו יורק טיימס), ועיתון אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ייל.
ב. דירוגים מחוץ לארה"ב בבריטניה מפרסמים היומונים The Guardian וה-Financial Times דירוגים של האוניברסיטאות הבריטיות המבוססים על סקרי משרד החינוך. בריטניה היא המדינה היחידה שבה קיים גם דירוג ממשלתי של האוניברסיטאות, הבודק פרמטרים של איכות מחקרית (מספר פרסומים ומספר הציטוטים של כל מאמר), וכן של איכות ההוראה (עדכניות הסילבוס, מבחני חתך וכדומה). משרד החינוך הבריטי משתמש במחקר זה כדי לתקצב את האוניברסיטאות ולשפר את ניהולן (כנראה בהצלחה), ולשם כך המידע מתפרסם בציבור במדריך בן 450 עמודים.
אוניברסיטת ג'יאנגטונג משנגחאי מקיימת דירוג של איכות המחקר בכלל אוניברסיטאות העולם. דירוג זה זוכה לאחרונה להתעניינות רבה, אולי מפני שישראל מיוצגת בו בכבוד רב על ידי הטכניון והאוניברסיטה העברית. במזרח אסיה מפרסם השבועון Asia Week דירוג של אוניברסיטאות בכל האזור שבין הודו לאוסטרליה. באוסטרליה פועלת חברה ששמה One Choice, המתמחה בדירוגים ומוכרת את דירוגיה. עקב מגבלת שפה לא בחנו לעומק דירוגים במדינות אחרות, אולם קיימים דירוגים גם בגרמניה, ברוסיה ובמדינות אחרות.
מובן שהשוואה לישראל צריכה להיעשות בזהירות: מספר המוסדות בישראל מצומצם בהרבה מאשר בארה"ב או אפילו בבריטניה, ולפיכך היקף המחקר ומידת הגיוון נמוכים יותר. בנוסף, מספר רב של מוסדות בישראל נוסדו בשנים האחרונות, ולכן אין עדיין אפשרות להעריך פרמטרים כמו הצלחת בוגרי המוסד או שיעורי נשירה. לבסוף, חשוב לזכור כי מוסדות ישראליים רבים נוקטים חשאיות במידע הנוגע אליהם (כך, למשל, הטכניון סירב למסור לנו את התקציב שלו, ושנקר סירב למסור את רשימת המרצים שלו). כך קשה להגיע לדירוגים המתבססים על מידע מהמוסדות עצמם. יצוינו לטובה בהקשר זה אוניברסיטאות חיפה ובן גוריון, שמפרסמות את התקציב שלהן בספרייה, ובמיוחד יצוין המכון האקדמי הטכנולוגי חולון, שפנה אלינו מיוזמתו והעביר לנו את כל המידע שהיה מועבר על ידי אוניברסיטה אמריקאית לדירוג US-NEWS. כל הכבוד!
( categories: )
|
|
|||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||
