החוג להנדסת מחשבים מכשיר מהנדסים לפיתוח תוכנות במגזרים שונים של התעשייה, בתוכנית תלת-שנתית המעניקה תואר בוגר במדעים (BSc). החוג החל לפעול לפני שבע שנים, והמחזור הראשון שיצא לשוק נחטף כולו, בזכות יוקרה שנייה לטכניון בלבד (88.6), ובזכות רמת הלימודים הגבוהה בארץ (81.7). אם רצונכם בתואר שיפתח בפניכם את כל הדלתות, ומסיבה זו או אחרת אינכם מעוניינים בטכניון, זהו בלי ספק המקום ללמוד בו. אם אתם מחפשים אתגר (מהסוג החיובי), עניין או תואר קליל - אין זה המוסד בשבילכם.

אקדמי: המרצים ברמה גבוהה מאוד - אי אפשר להבין אותם

"יש יתרון בלהיות דתי בחוג," הסביר לנו סטודנט חובש כיפה בחיוך, "צריך הרבה אמונה כדי לסיים את התואר". הלימודים, שכוללים חובות הגשה מדי שבוע, ממשיכים לכל אורכם לתפקד כאמצעי סינון: במחזור אחד שסקרנו, רק 45 סטודנטים (מתוך 70 שהתחילו) סיימו את הלימודים. טקטיקת הישרדות הכרחית היא לברר מבעוד מועד מה הם הקורסים ששיעור הנכשלים בהם גבוה במיוחד, ולהימנע מהם עד שתסתגלו ללימודים באוניברסיטה. אבל גם התחמקות מקורסים מסוכנים לא תציל אתכם משעות לימוד רבות - 18.2 שעות לימוד עצמאיות בשבוע - מקום שלישי בארץ. הסבירו לנו שחדרי המחשבים כאן פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה,כדי לתת לסטודנטים עוד אפשרות לעבוד, ושגם מי שמגיע בשתיים בבוקר לא יהיה לבד.

השנה הראשונה, והקשה במיוחד, כוללת את יסודות המדעים הטהורים ואת מדעי המחשב, ומתנהלת בהרצאות המוניות ולא מאוד יעילות. הסטודנטים סיפרו (כמעט בהערצה) על רמתם הגבוהה של המרצים (מקום ראשון ומרשים מאוד בקטגוריית המומחיות - עם 4.3), שעוסקים במחקרים שאיש מלבדם אינו מבין. לרוע מזלם של הסטודנטים, גם את השיעורים איש מלבד המרצים לא מבין, והחוג אינו מתרגש מכך מאוד: היו מקרים שבהם מרצים, שהסטודנטים התלוננו עליהם, המשיכו ללמד את אותו הקורס בדיוק, שנה אחר שנה (והקשו על שיפור ציוניהם של הנכשלים מהשנה הקודמת). כאשר הסטודנטים אוזרים אומץ לשאול שאלה, המרצים "לא מבינים מה לא מובן לך. הם עשר רמות מעליך וקשה להם לרדת לרמה שלך". כתחליף, הסטודנטים נעזרים בספרים, ובסיכומים של אותם הסטודנטים שנבנו לתלפיות ומבינים את ההרצאה.

גאולה לא תימצא בקרב המתרגלים - גם הם נבחרים על פי הישגיהם האקדמיים, ולא על פי יכולת הוראה או יחסי אנוש. למרות זאת, שעות הקבלה שלהם פופולריות יותר מאלה של המרצים, כיוון שהסטודנטים מרגישים אתם בנוח ויכולים "לשאול שאלות מטופשות". המרצים קיבלו בקטגוריית הנגישות ציון די מרשים של 3.7. מקור הנחמה האמיתי בקורסים הקשים הוא קלות המבחנים היחסית (שעליה מפצים המבחנים הקשים של הקורסים הקלים). "קשה באימונים, קל בקרב, ולהפך" הסביר לנו עתודאי, אחד מרבים במסלול.

השירות קיבל את הציון השני בארץ (74.9) בזכות "יחס אישי לכל תלמיד מצד המערכת", ובזכות אתר אינטרנט שמעניק שירותים רבים וחשובים. את התרומה המשמעותית ביותר לאיכות השירות נותנות מזכירות החוג, שתוארו כטובות ואימהיות, וקיבלו ציון מרשים מאוד של 4.2. האקלים בחוג נוח ואין הקפדה יתרה על נהלים, על עניינים טכניים ועל משמעת, וזאת בניגוד לכמה מקומות שבהם הסטודנטים הרבו להתלונן על קשיחות במערכת. הגורם המקלקל הוא מזכירות הפקולטה, שהקהל הרחב שאתו הן עובדות, מקשה עליהן לתת יחס אדיב ואישי לכל פונה.

הנגישות למחשבים מצוידים היטב (הגבוהה ביותר, עם 4.3), די בה כדי לעורר את קנאתם של כל אוהבי המחשבים, ובכל זאת התנאים בחוג נמוכים למדי (3.4), והסטודנטים מתלוננים על כך ש"אין מקומות לאכול, אין מרכזי מפגש, ואין פעילות חברתית". הבניינים אינם חינניים במיוחד, וצפופים מעט. עוד חיסרון של קמפוס הר הצופים הוא, שלרוב גם לא יורד כאן די שלג כדי לבטל שיעורים.

חיי החברה של הסטודנטים מתחילים בתרגילים (שאותם מגישים בזוגות ובשלשות), נמשכים במעבדות המחשבים של בניין רוס, ונגמרים, במפתיע לירושלים, בבילויים משותפים. חיי החברה (שקיבלו ציון חביב יחסית) מתאפיינים באווירה טובה בזמן הלימודים, בלי תחרותיות הרסנית, כיוון ש"כולם עסוקים בהישרדות, החבר'ה עוזרים אחד לשני, פשוט משום שקשה לכולם". לכן הסטודנטים לומדים יחד, ומבלים יחד יותר מהממוצע. הדמיון לטכניון רב, ולדעתנו, ויש לו סיבה - הסטודנטים חשים כי בשוק יש ביקוש לכל מי שיוצא מכאן, ולכן אין צורך להילחם על מיקום ביחס לחברים ללימודים.

הסטודנטים לא הזכירו את הגיבוש בשום צורה חיובית, (הציון 3.4 בלבד). הסטודנטים, בחלקם, האשימו את עצמם, ואמרו "האנשים פה פשוט לא אנשים מהסוג שלי". אך חלקם אמרו שהיעדר הגיבוש הוא מגמה חוגית מצערת, ואינה תלויה באופי האישי של כל אדם. אם כך ואם כך, כולם התלוננו על היעדר בנות.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005