סקר שערך מכון המחקר מעל>הממוצע בקרב סטודנטים שובתים לתואר ראשון באוניברסיטאות מסביר את התגובה הרגועה של הסטודנטים לשביתה המתמשכת – מתברר שרק כ-48% מנקודות הזכות (ו-42%מהקורסים) מושבתים. ולכן השלמת הלימודים לאחר השביתה תהיה קשה פחות משניתן היה לצפות.
הסטודנטים נינוחים למדי לגבי השלמת החומר – רובם (56%) צופים שיקבלו הקלות בבחינות לעומת 20% הצופים הארכת הסמסטר ואחוז דומה הצופה שייצטרכו ללמוד יותר שעות לאחר השביתה. לדברי גיא יריב, מנכ"ל המכון ועורך המחקר, הציפיות מבוססות על נסיונם של הנשאלים משביתת הסטודנטים של שנה שעברה. לפיכך, 
השביתה אשתקד פגעה ברמת הלימודים ובהיקף החומר אותו למדו הסטודנטים בניגוד לדברי המוסדות האקדמיים.
הסטודנטים נשאלו גם על ציפיותיהם למשך השביתה, והם לא אופטימיים - רק כרבע מהם צופים שהשביתה תסתיים בשבועיים הקרובים כשלעומת זאת 40% מעריכים שהסמסטר כולו ייפגע.
בעקבות הסקר החליט המכון לדחות לסמסטר ב' את דירוג האוניברסיטאות והמכללות השנתי (המבוסס על סדרת סקרים המקיפה 8,600 סטודנטים). במקום הסקר הגדול יערוך המכון ימי עיון למקבלי החלטות באקדמיה וכן סקרים לבדיקת השפעת השביתה על מכללות נבחרות.
הסטודנטים תומכים בשביתת המרצים
הסטודנטים שנסקרו הביעו תמיכה במרצים, כאשר 61% סבורים כי דרישות המרצים מוצדקות.
ככל שהסטודנטים טריים יותר הם תומכים יותר במרצים – 69% מתלמידי שנה א' תומכים במרצים לעומת 51% מתלמידי שנה ג. התמיכה במרצים חזקה יותר אצל ישראלים ותיקים מאשר אצל עולים או בני מיעוטים.
לעומת זאת, הסקר מראה ירידה בתמיכה במאבק הסטודנטים. בעוד שכמעט 70% מהסטודנטים תמכו בשביתה באביב שעבר, רק 60% סבורים בדיעבד שהיא היתה מוצדקת, וקצת פחות ממחצית תומכים בשביתה נוספת אם רפורמת שוחט תיושם. שינוי זה עשוי להיות בעל משמעות פוליטית: אם הממשלה תחליט לקדם את רפורמת שוחט בשכר הלימוד (הורדה של 2,000 ש"ח מהשכ"ל תמורת תשלום של 8,000 ש"ח נוספים אחרי סיום התואר) הנהגת הסטודנטים לא תוכל לגייס תמיכה בשביתה נוספת.
כיצד תשפיע השביתה על האוניברסיטאות
לשביתה צפויות להיות השפעות שליליות הן בתחום האקדמי והן בתחום השיווקי.
בתחום השיווקי האוניברסיטאות מתקשות יותר ויותר לגייס סטודנטים, במיוחד למחלקות למדעי הרוח אך גם בתחומים של מדעי החברה ומדעי הטבע. בשנה שעברה דיווחו רוב האוניברסיטאות על ירידה בהרשמה והן צפויות לדווח גם על ירידה בחתכי הקבלה. סקרי מעל>הממוצע מאז 2004 מצביעים על כך שמגמה זו עקבית, וסקרים שערך המכון בקרב מועמדים ללימודים בשנה הבאה מנבאים שהיא תתחזק.
השביתה תיתן חיזוק נוסף למגמה זו. משתתפי הסקר התבקשו לציין האם היו עוברים למכללה לו היו יודעים על השביתה, ו-6% מהסטודנטים היו עוברים (נתון המייצג כ-1,500 איש) – כולם תלמידי המקצועות ההומניים. חשוב לזכור כי סטודנט שנה ב' בטכניון ובאוניברסיטת חיפה עדיין לא זכה ללמוד סמסטר מלא – שילוב של מלחמה, שביתת סטודנטים ושביתת מרצים פגעו בכל אחד מהסמסטרים.
מבחינת ההשפעה האקדמית נמצא כי הסטודנטים אכן לומדים פחות. בהשוואה לשנה שעברה הם מקדישים 25% פחות לשיעורי בית, הם קוראים 35% פחות וכותבים 55% פחות. באופן מעניין, אחוז חומר הקריאה באנגלית, שלא היה אמור להשתנות בגלל השביתה, ירד אף הוא ב23%. ממצאים אלו מצביעים כי לא רק כמות הלימודים נפגעת אלא גם איכותם.
מתודולוגיה:
הסקר נערך בקרב מדגם של 260 סטודנטים באוניברסיטאות תל אביב, בר אילן ובן-גוריון בסקירה פנים אל פנים בקמפוס בתאריכים 2-3 בדצמבר. טעות הדגימה הינה 6%.
