| ג. היקף השביתה מבחינה אקדמית |
| את ההשפעה האקדמית של השביתה בדקנו בשתי דרכים. ראשית השווינו את היקף עומס הלימודים של הסטודנטים לעומס שאותו מדדנו באותן אוניברסיטאות בסקר הסטודנטים הארצי של שנה שעברה. שנית, בדקנו איתם לכמה קורסים הם רשומים וכמה מתוכם מתקיימים. |
| מבדיקת היקף הלימודים הפרונטליים נמצא שהשביתה מצומצמת בהרבה מכפי שניתן יה לצפות: רק כ-48% מנקודות הזכות ו-42%מהקורסים מושבתים. המשמעות של מספר זה היא כי ההישענות של האוניברסיטאות על סגל זוטר וחיצוני גבוהה מאד וכי בתואר הראשון עיקר נטל ההוראה נישא על ידו. יתרה מכך, נמצא כי אין הבדל משמעותי בהיקף הקורסים המושבתים בין תלמידי שנה א' (50.9%) לתלמידי שנה ב' (52.8%) או ג' (53.0%). למעשה, השביתה מוכיחה את הטענות של כמה מהמכללות כי סגל ההוראה שלהן לתואר ראשון מכובד ויוקרתי יותר מזה של האוניברסיטאות. |  |
| המספרים מלמדים כי הסטודנטים ממשיכים להשקיע לימודיהם בבית. ניתן היה לצפות כי ירידה של 50% בהיקף הלמידה באוניברסיטה תגרור עמה ירידה של 50% בהיקף הלימודים בבית. למעשה הירידה בהשקעה בלימודים קלה יותר. בזמן השביתה לומד סטודנט ממוצע 10 שעות בשבוע בביתו לעומת כ-14 שעות בשבוע שלמד סטודנט ממוצע בשנה שעברה. |
| מספר עמודי הקריאה בשבוע פחת מ-58 ל- 37 ואילו אחוז חומר הקריאה באנגלית פחת מ-34% ל-26%, מה שמלמד על ירידה באיכות הלימודים ולא רק בהיקף. |
| ירידה של למעלה מ 50% נרשמה במספר עמודי הכתיבה, מ-28 ל-13 עמודים בשבוע בממוצע. נתון זה אינו מפתיע משום שתלמידים כותבים בעיקר בהרצאות ובמטלות הבית אשר מתקיימות היום במתכונת חלקית. |
| בעקבות הירידה בעומס הלימודים פחת אחוז ההיעדרויות באופן משמעותי מ-18% ל-10%, בתחילה חשבנו כי התלמידים מקפידים יותר להגיע על מנת שיהיה להם פחות חומר להשלים לכשתסתיים השביתה אולם מבדיקה חוזרת עם כמה מהנסקרים התברר פשוט שיש להם פחות שיעורים להעדר מהם. |
|
|
| ד. השפעות השביתה על תלמידי שנה א' |
| הציפייה הייתה כי תלמידי שנה א' יהיו הנפגעים העיקריים מהשביתה, שכן אין להם דרך לדעת אפילו מה הם מפסידים ומה יהיו ההשלכות. בפועל רובם (62%) אמנם דיווחו כי השביתה הקשתה עליהם, אבל 26% מהם דווקא ציינו כי השביתה הקלה על השתלבותם בלימודים. מספרם של אלו שחשו הקלה גדול במיוחד באוניברסיטת בר אילן שבה 37% דיווחו כי השביתה הקלה עליהם. 12% מהסטודנטים החדשים בכלל האוניברסיטאות חושבים כי השביתה לא השפיעה עליהם כלל, 27% אומרים כי השביתה הקשתה עליהם מעט ו-35% מודים כי השביתה הקשתה מאד את כניסתם ללימודים. |
| תלמידי שנה א' באוניברסיטת בן-גוריון מרגישים קושי רב יותר בשל השביתה מאשר עמיתיהם באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן. 44% מתלמידי שנה א' בבן גוריון הצהירו כי השביתה הקשתה עליהם מאד ו-41% הצהירו כי השביתה הקשתה עליהם מעט, 11% בלבד אמרו כי השביתה הקלה עליהם. את ההתפלגות הנ"ל ניתן להסביר בשני אופנים. אפשרות אחת היא כי התפלגות זו חופפת את התפלגות עומס הלימודים של הסטודנטים. סטודנטים אשר מרבית המרצים שלהם משתייכים לסגל הזוטר לומדים כמעט באותו היקף כפי שהיו אמורים ללמוד ללא השביתה ולכן אינם חשים כי לימודיהם נפגעו.
|  |
| סטודנטים אשר מרבית מערכת השעות שלהם אינה מתקיימת מרגישים כי הם מאד נפגעים מהשביתה. וסטודנטים שמערכת השעות שלהם מתקיימת באופן חלקי מרגישים כי הם נפגעו מעט מן השביתה. אפשרות זו אינם מסבירה את האחוז הגבוה של הסטודנטים החשים כי השביתה הקלה עליהם. אפשרות שנייה היא כי תלמידי שנה א' עדיין אינם יודעים מה מצפה להם. מי שחשש מאד מן העומס חש הקלה ואילו מי שמתקשה לחוש אווירת לימודים בעקבות דלילות המערכת, חש כי השביתה מקשה עליו. |